Sea Urchin
משהו קצר על...תחליטו בעצמכם. המשפט האחרון בכוונה מנוסח כך. למוזה שלי קוראים ששון. כשהייתי קטנה לי ולאחד החברים שלי היה חבר דמיוני שקראנו לו ששון והוא ישב בכיסא הריק בשולחן [הימים התמימים של כיתה ב'].

ששון

Sea Urchin 16/02/2015 919 צפיות 14 תגובות
משהו קצר על...תחליטו בעצמכם. המשפט האחרון בכוונה מנוסח כך. למוזה שלי קוראים ששון. כשהייתי קטנה לי ולאחד החברים שלי היה חבר דמיוני שקראנו לו ששון והוא ישב בכיסא הריק בשולחן [הימים התמימים של כיתה ב'].

ששה אנשים וטף יושבים לשולחן
הם אורחים ערוכים לשולחן באורחן
השעון מדנדן "דינג- דונג"
על המדף מזכרת מהאמפייר סטייט של הקינג קונג.

וששון הקטן והחולה מנסה להתבטא
חמישה משתיקים אותו, כי הוא תמיד חוטא
הדוד והפלגש צועקים "סוטה!"
הוא רק ממשיך ללגום מהתה ושותה.

"קופיף, אתה," מתחיל אדם הזקן להתלוצץ
והפעוט המגודל רק ממשיך ואת השד מוצץ
"הנח לו," דודה חוה מתעקשת
כן, באופיה יוצא ענן מקשת.

וששון הגדול והחכם מצליח לשכוח
מתי, כיצד והיכן הכול התחיל, וכבר אין לו כח
רק להמשיך ולהקשיב להשערות של
שלי ושולה וארבעת האחרים שהתחלפו כבר מזמן התפוח בשל.


תגובות (14)

אהבתי, קצת התבלגן לי בסוף, אבל עדיין אהבתי.

אם אני זוכר נכון גם לחבר הדמיוני של גור ואוח קוראים ששון. אולי הוא בא ללמוד איתך בכיתה ב' כשנגמרה הסדרה :)

16/02/2015 21:59

גם לי משהו התבלגן קצת בסוף…
מאוד אהבתי, סגנון חביב עליי…אם כי לא בטוחה שהבנתי את המסר, אבל אני נהנית לתת לזה לרחף באוויר.

16/02/2015 22:02

גם לי זה מתבלגן בסוף, אבל זה בכוונה. אתה מתכוון לשורה\פסקה\אחר האחרונה?
חחחח לא יודעת מה זה גור ואוח [אין כבלים] אבל כן, ששון ודנן הם העוזרים הדמיוניים שלהם [חיפשתי]. האמת שיש משהו במה שאתה אומר. אני מסרבת לחשוב על זה כעובדה נכונה כי זה די יהרוס לי את הילדות אבל…שיהיה.

16/02/2015 22:13

    לא הבנתי מי אלה שלי ושולה ולמה הן התחלפו, ומי זה התפוח ומה זה אומר שהוא בשל.

    16/02/2015 22:40

את- את מעוניינת בפירוש?

16/02/2015 22:15

    אני לא בטוחה האמת.

    16/02/2015 22:31

תחשבי על זה עוד קצת. תודיעי לי מה החלטתך

16/02/2015 22:33

    נראה לי שלא…

    16/02/2015 22:45

חביב.

16/02/2015 22:58

תודה מור

16/02/2015 23:10

אין על מה. אמרתי בדיוק מה שחשבתי. ומה שחשבתי הסתכם במילה אחת. וגם את חן. הסכם אותה במילה אחת. חביבה. כך את ניראת בעייני. במשפט ציורי. אני הייתי משווה אותה לחמנייה, יפה הנהנת מי זיו השמש. חח. האומנם אני לא כול כך אוהבת את השמש אני תיפוס יותר של לילה וירח. אבל לפעמים נחמד גם לקרוא סיפורים של חמניות. ולו רק בגלל שהן כול כך יפות ונחמדות. חח. כן כן זו אני. תכירי אותי. זו בדיוק מור. אומרת בלי להתבייש בנימוס אך בכנות מה שהיא חושבת. אנדרי וכולם כבר התרגלו לכך. אז כנירא שגם לך אין בררה. לא תמיד אפשר להבין אותי, או לפצח אותי. אבל גם זה חלק מהכיף חח. תמשיכי לכתוב. אולי את לא הסגנון שלי אבל נחמד לפעמים ורק לפעמים לצאת לשמש ולראות חמניות. למרות שהעדפה שלי היא כוכבים וירח. לא צריך להיות מקובע במקום אחד. אפשר מידה פעם לרענן. ולראות גם דברים שונים מהעדפות הרגילות שלך. שינוי זה לא דבר רע . כול עוד זה במידה הנכונה.

נ.ב את לא חייבת להבין את כוונותי. רק תכבדי את דעתי ומחשבתי. זה מספיק לי

17/02/2015 00:04

כנ"ל

17/02/2015 15:04

חחח נחמד ומצחיקי

18/02/2015 01:12

תודה אוליב

18/02/2015 19:57
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך