החיים על פי נטלי – פרק 2 .

" תודה , דור מה אתה עושה פה "? שאלתי והסתכלתי על דור שיושב על הספה ורואה סרט
" אהה נטלי , לא שמתי לב שהגעת " הוא אמר וקם לחבק אותי " אמא יודעת שהגעת "? שאלתי
בדאגה , כבר שנתיים אחי הגדול לא היה בבית וככה הוא נזכר להגיע " לא , אל תספרי לה " הוא
בקש והעביר את ידו בשער השחור הקצר והפסים הבלונדינים , כמובן עיניים כחולות כמו אצלי
שמהפנטות כול אחד שמסתכל לך עמוק בעיניים יודע שאת ממשפחת " לאנסון " הרמתי בכתפיי וסטפני
פנתה לכיוון החדרים , באתי וישבתי ליד דור שבדיוק כיבה את הסרט שראה באותו זמן , ישבתי שרגליי
מחוברות אחת לשנייה ונאנחתי " נטלי , מה יש "? הוא שאל ורכן אלי כדי לדעת מה עובר עלי .
" סתם לא קרה כלום " אמרתי מנסה להחזיר לעצמי את החיוך על הפנים .
" נטלי , אני מכיר אותך כבר שש עשרה שנה , אני יודע שעובר עליך משהו בזמן האחרון " הוא אמר
והחזיק בידי " ראיתי מסמך שכתוב עליו את שמי אצל המנהלת " אמרתי וראיתי את שפתיו מתעגלות
לחיוך וקול לגלוג בוקע מהם " זה הכול "? הוא התחיל לצחוק .
" אתה לא היית בשנתיים האחרונות בבית , מה אתה חושב שאני יבוא ויספר לך כול מה שקרה
לי בזמן האחרון , אתה לא רציני "! אמרתי והסתובבתי עם הגב אל דור .
נאנח ושמעתי אותו מקפל נייר בידיו , הסתובבתי בחזרה אליו " איפה מצאת את זה "? שאלתי ברוגע .
הוא פתח את המכתב והניד את שפתיו לצדדים " מממ " הוא מלמל " את מוכנה להסביר לי מה
פשר המכתב הזה , מה האיום המצורף אליו "? הוא שאל והשפלתי את ראשי " מצאתי אותו על השולחן
שלך , כדי לך לסדר שם לפעמים " שמעתי את החיוך בקולו .
" לפעמים " צחקתי .
" אני יעזור לך לגלות מי רשם לך את האיום הזה ואם לא אני לא בן של משפחת לאנסון " הוא עמד על ברך
אחת והרגל שנייה ישרה והצביע לשמיים , יצאו לי דמעות מן העיניים בזמן שאני מנסה להחזיק את עצמי
הוא צחק איתי ודגדג אותי בבטן " טוב דיי אני נכנעת " צרחתי עם דמעות בעיניי מרוב צחוק .
" אבל למה ? איפה ? ולמה "? שאלתי אותי בקצרה שלוש שאלות ברצינות שהחיוך נסוג מפניי .
" אני יספר לך אחר כך , הייתי בלוס אנג'לס , חזרתי כי לא יכולתי להיות יותר לבד , זה קשה לנער בן שמונה
עשרה להיות בעיר אחרת רחוקה מהוריו " הוא אמר ברצינות וחיבק אותי , הרגשתי יותר מוגנת לידו !

הסתכלתי על התרגילים שמר זרחי נתן לי בגלל שעשיתי השוואה בין פודל , כיבשה ומר זרחי נו באמת
הם דומים !
" איזה מוח חייזרי יכול לדעת את התשובות לתרגילים האלו ? אולי מר זרחי חייזר "? שאלתי והנדתי
את העיפרון שלי לצדדים לאות "חשיבה " .
" תכתבי בתרגיל 3 , Y=45 ו X=125 שזה שסכום הזוויות במשולש 180 " אמרה סטפני והרקיבה את
משקפיי הראיה שלה על עינייה ואני רק עם עיניים פעורות על התרגיל הזה .
" למדתי את החומר הזה בכיתה ז לעזעזל "! אמרתי ודפקתי את ראשי בשולחן.
" תראי " התחילה סטפני להסביר לי והצביע על התרגיל " סכום זויות במשולש זה 180 ויש לך כבר
שני נתונים , תחברי ותחסרי מ-180 ותקבלי את התשובה , ילדים בכיתה ה ידעו מה לעשות " היא צחקה
בזמן שהיא עושה את השיעורי בית שנתנו לה , אז נפל לי האסימון והתחלתי לחשב את התרגיל במרץ ,
עם חיוך מטומטם על פני " התשובה עשר "! צעקתי והרמתי את העיפרון למעלה לאות " ניצחון " וסטפני הנידה בראשה " ידעתי תשובה הזאת כבר לפני חצי שעה " היא אמרה והורידה לי את החיוך
מהפנים , בנתיים השאלות היו בצורה הזאת והתקדמו בצורה קלה עד שהגעתי לשאלה 15 , הפנים שלי
החווירו ועיניי נפתחו לרוחב שהגעתי לשאלה " א . מה שטח המשולש בשאלה 3 ?
ב. מה הקף המשולש בשאלה 3 ? " ישר סטפני הבינה שאני הולכת להתמוטט על הרצפה בזמן הקרוב
" איך אני …"? התחלתי לשאול את השאלה של אלף " רוחב כפול אורך חלקי שתיים " היא אמרה והוציאה
לי את המילים מהפה " אה אוקיי " אמרתי מנידה את ראשי למעלה ולמטה , התחלתי לחשב את התרגיל
" התשובה מאתיים עשרים וחמש " אמרתי והתחלתי לכתוב על דף ההגשה ולצחקק "ובית זה מאה
שמונים וחמש " צחקתי וסיימתי את עבודת ההגשה במתמטיקה , טוב שלא הביא חומר של כיתה אלף !
פתאום שמעתי את הפלאפון שלי מצלצל , הוצאתי אותו מהתיק והיה כתוב על הצג " סיירי " .
"נטלי " היא אמרה .
" סיירי " עניתי לה והיא צחקה .
" איך מתקדמת העבודת הגשה "? היא צחקה ונחרתי בבוז " סיימתי " אמרתי ונאנחתי .
" מה קרה דור חזר "? היא שאלה וצחקה , התקרבתי אל הפלאפון " איך את יודעת ? את עוקבת אחרי "?
שאלתי והסתכלתי לצדדים " ליאו אמר לי "היא צחקה .
" מאיפה ליאו יודע את זה "? צעקתי והסתכלתי על סטפני שהנידה בכתפייה .
" לא יודעת , הוא אומר מקורות מידע " היא אמרה בעדישות .
" יופי זה מאוד עוזר לי " הנדתי בראשי .
" טוב את באה היום לקפה ? גו'אי צריך לספר לנו כמה דברים " היא שאלה והסתכלתי על סיירי והיא הנהנה " כן " חייכתי " נתראה " אמרה סיירי ונתקה .