הכרות עם העולם – קטע שכתבתי מזמן

מסתכלת במראה, לא רואה דבר.
הכל נראה אבוד,אפור וריק.
איך אעבור? העולם נגדי.
כותבת. מילה אחר מילה. זה עוזר? אני רק מתחילה
רוצה לגמור, להתחיל מחדש, לסגור דלתות ולפתוח דרך אחרת – נהדרת.
חושבת. מהרהרת. המילים מנקות את הלב.
דברים חולפים לידי ואני? חושבת רק על עצמי.
תלויה בין עצבות ולשמחה, קוטעת חוט מחשבה.
שיניתי. לא יכולתי. זה לא יכל להמשיך כך.
לא יודעת הכל עדיין.
לא יודעת את המחר,לא שוקלת סוף מר.
מחזיקה את עצמי בקושי.
אומרים לי,"את סופרת","את משוררת" ו"את כותבת צעירה".
האם זה נכון? למה לא מבינים אותי? להקשיב לא יכולים.
מסתגרת. הולכת הצידה ולא יודעת מאומה.
שנים של עצבות, של אכזבה.
מחכה כבר שתגיע השתיקה, שהכול ירגע.
אבל עד שהיא תגיע, אני נשארת סתם גופה.