הבן של זונה

היא כל כך תמימה. מאוהבת בו,או שבעצם מאוהבת באהבה. היא לא מבינה שבשבילו הכל זה משחק. הוא אוהב לשחק ברגשות,הבן של זונה.
זה עושה לו את זה,הריגוש.
היא חושבת שהם מאוהבים,שהפרחים ורודים והציפורים שרות רק בשבילם. אך למען האמת מבפנים הכל פיח מזוהם. מזוהם בתשוקות,בעוולות,ובשקרים של רגשות.
הוא לעולם לא חשב שהוא יהיה כזה,הבן של זונה. שהוא ישחק בבני אדם ככלי שחמט ויקריב חיילים בשביל להרים את המלכה למט.
כשאת החצאית הוא מוריד,לאט לאט. לפעמים הוא חושב על הנערה שנמצאת מתחתיו.
כשהיא מקבלת אותו פנימה ברגליים פתוחות,האם היא מודעת לעברו כשובר לבבות?
בשלוק הוא לוגם את הבירה ומדליק עוד סיגריה. היד זורמת לה לאיטה במעלה הירך.
אצבע,עוד אצבע. היא מסמיקה. רואים שהיא מתרגשת.
כשאת השפתיים הוא נושך,הוא חושב על התפוח.
האם גם לאדם ולחווה היה סקס פתוח?
כשהכפתור נסגר ומהזין זולגות שתי טיפות,מהצד רואים ערבוב של רגשות.
לפעמים בא לי להכות בו,בבן של זונה.
על הסבל והצער שהוא גורם,הבן עוולה.
אך כשאני מתקרב לפנים בכדי לתת את המכה,פתאום נופל לי האסימון. הדמות במראה היא היא הבן של זונה.