טוב או רע
אנשים שואלים אותי את אותה השאלה כל פעם מחדש,
והפעם החלטתי לענות עליה.
בסוף תבינו למה.
יש לי תאומות זהות. לאחת קוראים שרי ולאחת מרי. אני מאד אוהבת את שתיהן, אבל קשה לי לומר את מי יותר, כי אני לא מבדילה ביניהן. אני מודה, כשאחת באה אלי אחרי שאני מביאה את שתיהן לגן ומזכירה לי לחזור מוקדם כי הן מחכות לי, אני מבטיחה אבל לא יודעת למי הבטחתי בכלל, או מה היא משמעות ההבטחה שלי. כשאנחנו הולכות ביחד לסופר, ומרי מבקשת שאקנה לה קולה, אני אומרת לה שתקנה סוכריה על מקל כי אני חושבת שהיא שרי ואני יודעת ששרי לא אוהבת קולה אלא סוכריה על מקל. זה מביך, אני יודעת. וזו טעות, זו טעות שלא למדתי להבדיל ביניהן.
ולכן, כל מי ששאל אותי את השאלה שסקרנה אותו,
הנה לו התשובה.
זה ההסבר למה אני לא מבדילה בין טוב לרע.
תגובות (3)
תאמת אני צריכה לעבור ולקרוא את הסיפור שוב, יש בוא משהו עמוק שעוד לא הגעתי אליו. אבל גם אין לי זמן כדי לפצח אותו. בהמשך היום אנסה שוב. אגב אני התחיל עכשיו לעבוד על את יודעת מה, ואם אצליח לתפוס את אמא שלי כדי שתאגה לי את החומר אז אוכל עוד היום לעלות את זה. אבל אם לא אז יום ראשון. ויום כולשהו או ליל כושהו טוב לך אוהבת. ומבקשת שתהיה סבלנית
יקרה סיימתי את הפרק הראשון, זה הולך להיות נוגע לא נוגע וחזק מאוד. חח תביני מה שתביני. אני מקווה שתואהבי קוראים לסיפור "התאומות" עוד כמה דקות העלה אותו
וואו, אהבתי. מצד אחד, זה כתוב יפהפה, אבל המסר מאוד מאוד מוסתר. אבל זה סיפור שגורם לך לקרוא שוב, הוא מאוד זורם, מאוד קצר ולדעתי חסרה רמיזה על המסר בסיפור.
נראה כתוב מנקודת מבט מאוד מעניינת, של אם שמתייסרת מהעובדה שהיא לא מזהה את הילדות שלה. יש חלק אחד שפחות מצאתי את המקום שלו בסיפור, לדעתי הוא קצת לא במקום (או שהוא פשוט מיותר, ועם סיפור קצר וקולע כזה לדעתי זה… טוב, קצת הורס את הקצר והקולע): "או מה היא המשמעות של ההבטחה שלי," זה החלק היחיד בערך שלדעתי לא היה במקום. פרט לכך, מאוד אהבתי את הסיפור ^^ מקווה שלא פגעתי.
נ.ב: בדרך כלל הרע מנצח בכל זאת.