ככה המציאו את הגשם
לפני שנים רבות הייתה ממלכה אחת, שלא היה לה שם, כי היא הייתה אחת, אז לא היה צריך להבדיל אותה מהאחרות – כי לא היו אחרות. וכל הילדים היו שמחים שם, והמבוגרים היו כולם עשירים ושמחים והיה להם כסך לטפל בילדים שלהם. כולם אהבו את הממלכה הזאת, כי לא היו אפשרויות אחרות. אבל אף אחד לא אהב לספר את זה.
לכולם היו מים, ומזון, ובגדים, ובית-ספר כדי להיות חכם.
ביום הראשון ירדו דברים מהשמים.
כל המבוגרים רצו מיד לכינוס הגדול שקבע האיש האחראי בבהלה. שום דבר לא ירד מהשמיים בממלכה הזאת. אף אחד לא הבין מה קרה. כל המבוגרים ישבו בשקט וכל אחד אמר מה דעתו. בסופו של דבר, המבוגר החדש ביותר יצא החוצה וחיכה עם קופסא עד שהיא תהיה מלאה בדבר שנפל מהשמיים. הוא נכנס חזרה לתוך הכינוס והראה לכולם שאלה מים שנופלים מהשמיים. מים מאוד קרים. הם התווכחו ורבו, איך לקרוא למים-המאוד-קרים-שנופלים-מהשמיים. הם קראו להם גשם. וכל המבוגרים הלכו הביתה וסיפרו לילדים הקטנים שלהם שמהיום יורד גשם.
ביום השני ירדו מים חמים מהשמיים.
וכל המבוגרים אמרו שזה גשם חם, וכל הילדים שמחו וצחקו ושיחקו בגשם החם עד שהעור שלהם נהיה אדום והם התחילו לבכות. כל המבוגרים החליטו בלי התכנס אפילו, שכשיש גשם חם, הילדים לא הולכים לבית-ספר.
ביום השלישי ירד שמן מהשמיים.
וכל הילדים רצו החוצה, כי זה לא היה גשם חם. וכולם החליקו בבת אחת ונשמע ה'פלאק' הגדול בעולם, וכל הילדים בכו בבת אחת. המבוגרים רצו לישיבה, ובסוף הגיעו רק שניים, והם החליטו שמהיום גם כשיורד גשם-שמן מהשמיים לא יוצאים החוצה.
ביום הרביעי ירד חול מהשמיים.
וכל הילדים רצו לשחק בחול ולבנות ארמונות, אבל המבוגרים לא יכלו לצאת לעבודה, כי המכוניות שלהם לא עבדו. היו להם מכוניות יפות מאוד, והם היו עצובים כי הצבע נשרט. הם החליטו שבימים שיורד גשם-חול, לא תהיה עבודה.
ביום החמישי ירד מלח מהשמיים.
וכל הילדים חשבו שזה סוכר, אז הם פתחו את הפיות היפים עם השיניים הצחורות שלהם ובולעו מלח, ככה שכולם התייבשו בבת אחת והדוקטור של העיירה כעס על כל ההורים, בפעם הראשונה בהיסטוריה. הוא גם צעק שכשיורד גשם-מלח מהשמיים, הילדים לא יוצאים החוצה, וכל ההורים קצת כעסו בלב אבל הם לא אמרו כלום, כי הדוקטור צעק מאוד חזק.
ביום השישי ירד דם מהשמיים.
וכל הילדים לא הבינו מה קורה, ואיך זה שכל המתקנים מגעילים ואי אפשר לשחק עליהם. וכל ההורים היו מבוהלים, כי הילדים שלהם לא ידעו מה זה דם, והדוקטור פחד מאוד שיהיו שם מחלות. אז הם החליטו, שכשיורד דם מהשמיים עדיף שהילדים ילכו לשחק בבית אחד של השני.
וביום השביעי ירדו דמעות מהשמיים, כי איזו אמא אחת בעולם האחר הבינה שאיזה ילד קטן שלה חתך לעצמו את הידיים.
ומאז לא ירד גשם בממלכה אחת בלי שם.
תגובות (1)
מצמרר זה לא, אבל יש כאן בסיס טוב לדעתי.
הכתיבה קצת משעממת. השתמשת יותר מידי פעמים בו החיבור וזה גורם לקטע להיראות כמו רשימה ארוכה ולא סיפור.
אני חושבת שאם תנסה/י לשכתב את הסיפור יכול לצאת ממנו משהו ממש טוב.
בהצלחה.