החיים שלי, קפה.
הקפה שלי שחור,
בצבע טעם והרגשה.
הקפה שחור כמו הריאות שלי,
שחור כמו שחודר לך מבעד לעיניים עצומות.
ביקשתי סוכר וביקשתי חלב,
להמתיק ולהלבין את מה שמתקבל בחושים
אבל קפה זה אפר של שתיינים.
כמעט עשרים ושתיים שנה
של אותו קפה ואותו טעם דבק בחניכיים,
צרחות בלילה ואין שקט,
קפה מר ומעיר כשהמחשבה שוב דופקת
ביקשתי קפאין ליחיד, שלושה בתים וגעגוע
כולנו שותים קפה, כולנו נצבעים בשחור בסוף
נזמין אחרים להצטופף איתנו כשחם מדי
וננשוף כשקר, נתחבק עם הלבד ונרגיש ביחד
אני שותה ומתעורר, או שב להכרה, או מכיר
מרתיח מים והדם שלי רותח גם
נמזג לכוס ונשטף בגרון
תגובות (8)
זה מאוד מאוד יפה. מאוד מאוד מאוד מאוד אהבתי.
הייתי מוחקת שורה אחרונה בית ראשון.
יורדת שורה בית שני ומכף שורה ארבע.
הייתי מוחקת את המילה בסוף בית אחרון שורה ראשונה
או מכיר? מה זה אומר חח
אגב הייתי עובדת גם עם נקודות ממש ממש מעט כאן.
סתם דעתי ציפורי שלי 3 >
יש לי בעיה עם נקודות, אני מעדיף להשתמש בפסיקים ולתת למוח לעשות את העבודה..אבל זה כי אני עצלן קצת, ונקודה אומרת סוף משפט ולפעמים פשוט לא בא לי לסיים..
או מכיר מתייחס לזה שפשוט כששותים את הקפה מתחילים להכיר אותו ואת ההשפעות שלו, ואת האנשים ששותים סביבך.
כלומר עם נמשיך את ההקבלה גם לכאן, זה אומר שככל שאתה חי את החיים אתה לומד אותם ואת האנשים שחיים בסביבה שלך..
אוקיי חח פשוט הרגיש לי קטוע
ממש אהבתי את הקונספט של הקפה חח
My soul is black as my coffee
כן, זה ישב לי בראש איזה יומיים עד שהיה לי כוח לכתוב את זה..
אה ותודה ציפור שלי :)
:* :*
לא ממש אהבתי, אבל אני לא יודעת למה.
החיים שלי קפה, ואני שונאת קפה.
החיים שלי הם גם קפה. חמש סוכר וחצי ליטר חלב. צרבת זה לא משחק ילדים.
חחחח את מצחיקה היום, ציפור שלו:)