סתם מישהי
הוא חשב שאני סטוץ,
שאני סתם מישהי שאפשר לשחק איתה.
זה היה כמו לנשוף על סביון,
ולבקש משאלה –
ואז לזרוק את הסביון על הרצפה,
ולרמוס אותו לא בכוונה.
הוא חשב שאני סתם עוד אחת,
כזאת שקל לנפנף ולעזוב.
הוא חשב שאני כמו האחרות,
והוא טעה.
זה היה כמו לנשוף על סביון,
ולבקש משאלה –
ואז לזרוק את הסביון על הרצפה,
ולרמוס אותו לא בכוונה.
הוא לא הבין למה אני משתנה,
או שאולי הוא לא רוצה להבין.
הוא לא רצה להודות שהוא טעה,
להודות שאני אחרת, שונה.
זה היה כמו לנשוף על סביון,
ולבקש משאלה –
ואז לזרוק את הסביון על הרצפה,
ולרמוס אותו לא בכוונה.
תגובות (9)
לרמוס אותו לא בכוונה?
יש לי בעיה עם המילה לרמוס, ממש ממש . אבל זו אחת מהשריטות הלא מובנות שלי.
כשאת אומרת לא בכוונה את מתכוונת לזה שאת מבינה שהוא..לא התכוון לזה? כלומר שבאיזה מקום את מבינה לליבו?, לטיפשותו?, לחלציו?
למה אני אומרת את? נו, המספרת. בכל מקרה נחמד.
לא. ממש אבל ממש לא. לא בכוונה זה סתם כדי שזה יראה יותר הגיוני.
זה כאילו שהוא לוקח אותי כחברה, אבל לא באמת מתעמק בי ועוזב אותי בשביל אחרות, מול העיניים. לא שזה אי פעם קרה לי, רק שתדעי.
אולי זה באמת קצת לא בכוונה, כי הוא הרי לא התעמק בי ולא יודע עלי הרבה,
הוא חושב שאני כמו האחרות ושאני לא מסוגלת לאהוב הרבה זמן.
אז הוא יצא חצי בסדר.
ונעלבתי, את לא מכירה אותי מספיק פה בשביל לקרוא לי מאיה!?
אני מזועזעת. :)
אם כך זו הפרשנות שלי.
אני לא קוראת לך מאיה כי אני לא מתה על זה שקוראים לי ולרי כאן. לא כולם צריכים לדעת איך קוראים לי.
באמת שאני לא מבינה אותך.
את לא רוצה שידעו איך קוראים לך, אבל את מפרסמת תמונה שלך?
לא, הפעם תגידי את האמת – זה יותר הגיוני?
אין לי בעיה שידעו איך קוראים לי, קוראים לי ולרי.
אבל לא באתר, בצאט זה בסדר.
את לא יכולה למצוא קישוריות לבין אנדריאנה לבין ולרי וגם לא בין אנדריאנה לתמונה מסויימת של ילדה מסויימת.
מעניין, תאמת טוב יש פעמים שדברים קורים והם מצליחים ואפילו לוהתים, ויש פעמים שזה כאילו פגשת מישהו במיקרה וזהו, אין כאן תשוקה או האהבה, או איזה שהו תועלת, אבל אולי הוא גם קצת אגויסט כי לא ניסה להכיר? או שהיא לא ניסתה לגלות? לא יודעת
אוף נמאס לי כול הזמן נמחקות לי התגובות, טוב הפסדתם כי אני לא אשחזר, רק ולרי אם את לא רוצה שאקרא לך כך היית צריכה להגיד, אז אני אחזור לקרוא לך אנדרי כי זה קל לי יותר, ואגב אם מעניין אותך אני ואוליב הגענו להבנות בסוף אבל אני עדייו לא משנה את דעתי אני לא אכתוב כאן יותר רק לבנתיים, אלה תגובות קצרות ולא מתיימרות, אני צריכה לעשות נסיגה טקטית וללמוד מחדש איך להנסח כי אני כנירא לא ממש טובה בכך, עד אז קצר וקולע ולא יותר פרשנויות אז שאלמד איך מתנסחים נכון יותר
זה היה כמו לנשוך על סביון…. זה… מקסים! הנאה צרופה . השאר הרגיש לי כמו מונולוג. כמו סיפור. כמו יומן. כרגיל חח
יש לך נשמה לב ופואנטה. וזה משתקף. הייתי רוצה לראות את זה בסיפורים כי הסיפורים שלך טובים ושיר נראה לי פחות מתאים סיפור מספרים. שיר? מורכב מסמלים. כמו עם הסביון. תנסי פעם אולי לכצוב בסמלים הכל (:
גם אהבתי את עניין המשאלה. העניין עם הלרמוס היה נראה לי ברוטלי ובאמת כל מיחה מיותרת. הצלחת להפוך "פו" למחזה דרמטי ביותר