כלואה בעבר (פרק 1)
השמלה השחורה שלי התרגלה כבר לארועים חשובים שכאלה .
שמתי אותה , את העקב שכולם לא הפסיקו להחמיא לי עליו ,
השרשרת הנוצצת שקיבלתי מתנה מנדב דפקתי חיוך מזויף ויצאתי מהבית .
ביציאה מן הבניין דפקתי עוד מבט לכיוון המראה , לא אהבתי את מה שראיתי שם , וכנראה שגם לא אוהב לעולם ..
אנשים הסתכלו בי פוסעת בצעדי ענק לכיוון השדרה , פנסי הרחוב חייכו אליי ואני שקועה במחשבות השליליות , שוקעת לתוך מצולות הייאוש.
אם זה הכן הוא , אהיה מאושרת אבל אם זה לא הוא ( וזה רוב הסיכויים מה שיקרה …)
כנראה שאאבד גם את טיפת התקווה האחרונה שעוד הייתה בי .
הקדמתי . תופעה רגילה אצלי להתרגשות .התיישבתי בספסל שקבענו . פתאום נעשה לי קר .
שקעתי במחשבות תוך כדי שאני מנסה לחמם את כתפיי עם כפות ידיי , היה קשה לי להבחין מאיפה מגיעה הרוח הזאת , האם זהו באמת
מזג האויר או שזה סתם מהחשש שכירסם בי ללא רחם .
הרגשתי מן מגע מוזר , הסתובבתי , הוא חייך ואני חייכתי אליו חזרה .
הוא הניח עליי את הג'אקט שיחמם אותי מעט והתיישב לידי.
לא הוזזתי את פניי לכיוונו . חששתי . לא הצלחתי לשים את האצבע על מקור החשש . פתאום הרגשתי שהחרטה מזדחלת לי עמוק בעצמות …
למה הייתי צריכה לחטט בעברי , הרי טוב לא יצא מזה .
"אז בשביל מה קראת לי ?" הקול שלו השתנה מעט , ציינתי לעצמי תוך כדי מבט חפוז על פניו .
"מה אתה יודע לספר לי על אבא שלי ?" שאלתי ,כמהה לפיסת מידע ..
"אולי יותר ממה שאת רוצה לדעת " הוא בלע את רוקו ואני כלכך רציתי לברוח משם …
תגובות (0)