גלים של אהבה-פרק 2

המסיבה הייתה דווקא ממש כיפית. כשאני וכינרת הופענו, כבר הספיקו לשים "Got 2 luv U" ולרקוד, וזכינו בתרועות שמחה מחברים וזרים כאחד. לקחנו פונץ' שווידאנו שהוסיפו לו רק קצת רום דובדבנים עם וודקה. אני יכולתי ללכת ברגל הביתה; גרתי באחת מווילות החוף. אבל כינרת גרה די רחוק, אז נשארנו פיכחות מספיק. רקדנו כמו משוגעות, ובשלב מסוים כולם נכנסו למים, ואני רק הורדתי את החצאית. אני עמדתי בצד קצת ולגמתי מהפונץ' שלי, מסתכלת בהנאה במתבגרים המזיעים שמסביבי. "היי!" שמעתי קול לצדי וקפצתי כשראיתי את אחד הגולשים, זה שדיבר אתי קודם. קודם חשבתי שיש לו שיער חום, אבל מסתבר שזו הייתה רק הרטיבות. שערו היה דבשי, כמו של מלאך, והתפרע עד לכתפיו. הוא לבש חולצת כפתורים לבנה, שהייתה לא מכופתרת עד האמצע של החזה שלו, חושפת את שריריו המושלמים. אשכרה היו לו קוביות. הוא לבד מכנסי חאקי עד מעל לברכיים, והיה יחף, כמוני. הוא החזיק בקבוק בירה חצי מלא ונראה נפלא. לא בטוחה למה שמתי לב לזה. "היי," אמרתי, מסמיקה כשחשבתי על הנסיבות של המפגש הקודם שלנו. "רוצה לרקוד?" צעק מעל למוזיקה הרועשת. עכשיו השמיעו "fireball" של פיטבול. השיר האהוב עלי. אחרי אדל, כמובן. אלוהים, היה לה קול של קדושה. משכתי בכתפיי והנחתי את הכוס שלי על שולחן קרוב והוא הניח את הבקבוק שלו. הלכנו לאמצע קבוצת החוגגים ורקדנו. הריקוד שלו היה בעיקר להזיז את הגוף בתנועות חלקות וקטנות, ואני הזזתי את כל ה-junk. לא בתנועות זתוניות או משהו, אבל היה בזה קצת פיתוי. אחד החברים שלו, בחור נמוך עם שיער שחור קוצני, ניגש אלי ושאל אם אני רוצה לרקוד אתו. ממש לא רציתי להיתקע בסנדוויץ' בין שני בחורים, אז אמרתי שאני עייפה בכל מקרה וחזרתי אל הפינה שלי והכוס שלי. כינרת תפסה אותי אחר כך, שיכורה לגמרי. "אוי, סיוון! נכון מסיבה אדירה? אני הולכת לקחת משקה, רוצה גם?" היא התנדנדה קצת, ואני החזקתי אותה, מעיפה את בקבוק הבירה מהיד שלה. לקחתי את המפתחות של המרצדס שלה וגררתי אותה לרכב. "אבל כיף לי! למה את כזאת מבאסת? סיווי….." היא התחננה. טרקתי את הדלת שלה והסעתי אותה לביתה. משכתי אותה לכניסה וגב' שרון, אמא של כינרת, פתחה לי בחלוק לילה לבן ורולים בשיער, בבירור התכוננה ללכת לישון. "היי גברת שמיר." חייכתי וליוויתי את כינרת אל חדר שירותים סמוך, כי היא נראתה לי ירקרקה באופן מחשיד. "צביה, בבקשה. דיברנו על זה, סיווני." היא העיפה מבט החדר השירותים, שממנו נשמעו קולות הקאה. "ומה קרה לכינרת?" שאלה בשעשוע. "נראה לי ששמו יותר אלכוהול בפונץ' משאמרו לנו." מלמלתי, לא רוצה לומר שכינרת כנראה שתתה חצי מהאלכוהול במסיבה. גב' שמיר-צביה, צביה. צביה הודתה לי שהחזרתי את כינרת ולקחה את המפתחות, ואמרה שאולי הגיע הזמן שגם אני אלך הביתה. הנהנתי ועמדתי לבקש ממנה שתסיע אותי אבל היא הקדימה אותי ומסרה לי את המפתחות בחזרה, ואמרה שאוכל להחזיר את המכונית מחר. נסעתי הביתה והחניתי את המרצדס ליד ה-וולוו הכסופה שלי. החניה הייתי באחורי הבית, כי הדלת הקדמית הייתה בעצם מרפסת שהובילה בגרם מדרגות קטן לחוף. עמדתי להיכנס הביתה כשראיתי אותו-את הגולש המסתורי שרקדתי אתו. "את מהמשפחה של חייטוב?" הנהנתי. "אני סיוון חייטוב." הצגתי את עצמי. "תמיר שלום." הרמתי גבה בהפתעה. "אז אתה גר ממש לידי." הוא חייך חיוך מהמם. הסמקתי. "טוב, אז לילה טוב, סיוון." "גם לך, תמיר." אמרתי במבוכה ומיהרתי להיכנס הביתה. התרחצתי שוב ושמתי חולצה אפורה ענקית וטרנינג ושכבתי במיטה שלי. הרהרתי בשכן החתיך שלי ונרדמתי בחיוך על השפתיים.