הפתעה

"לא!!" צעקתי עם דמעות בעיניי.
"שמישהו יעזור לו! אתם לא יכולים להשאיר אותו בפנים, הוא ימות!!" לא ויתרתי והמשכתי לצעוק שמישהו יעזור לו, אבל לא נתנו לי להתקרב לשם, לא יכולתי גם להציל אותו בעצמי.
צעקתי כל כך חזק עד שהרגשתי סחרחורת וראיתי את כל האנשים מסביבי מטושטשים, העיניים שלי נעצמו ונפלתי על הקרקע.

בבוקר אותו היום..

"בוקר טוב מתוק שלי" אמרתי חשי בעלי ונשקתי לו על הלחי.
"בוקר טוב מאמי" הוא ענה לי.
"איזה בוקר נפלא, להכין לך קפה מתוקה?" שאל.
"כן, תודה" עניתי לו והתיישבתי על יד השולחן.
"איך ישנת?" הוא שאל אותי.
"האמת שלא הכי טוב, היו לי סיוטים" עניתי לו.
"סיוטים? מה, על מה חלמת?"
"עלינו.. עליך. חלמתי שאתה מת…"
לא היה לו מה להגיב לי, הוא פשוט הניח את הקפה שלי על השולחן, לגם מהקפה שלו, נשק לי ויצא לעבודה.

אני נשארתי בבית לבד ועשיתי את מטלותיי. כשסיימתי התקשרתי לחברתי הטובה שובל ודיברתי אתה.
"שובלי, מה קורה? שאלתי אותה.
"הכל מצוין, לא שומעים ממך, מה עם שי הוא בסדר? היא שאלה.
"שי? כן הוא בסדר תודה לאל, אבל אני דואגת לו.." עניתי.
"דואגת לו? קרה משהו?" היא שאלה אותי.
"לא, לא קרה כלום, פשוט שחלמתי בלילה שהוא מת" אמרתי.
"מת?" היא צחקה.
"אין ממה לדאוג, שום דבר לא יקרה לו" היא אמרה בביטחון.
"את כנראה צודקת, אני והחלומות שלי.." אמרתי מעט רגועה יותר.

כשהסתיימה שיחתי עם שובל, בעלי התקשר.
"היי מתוקה" הוא אמר לי.
"היי מאמי, מה נשמע?" עניתי לו.
"אני בסדר גמור, עוד שעה אני מגיע הביתה, הכנתי לך ערב מיוחד שלא תשכחי" הוא אמר בקולו נעים האוזניים.
"לא יכולה לחכות, מתגעגעת" אמרתי לו וניתקתי את השיחה.

בהמשך השעה הזאת לא היה לי מה לעשות ורק קיוויתי ששי יחזור מהר מהעבודה.
"אני בבית" אמר שי לאחר נצח של המתנה לבואו.
"שלום מאמי" אמרתי ונשקתי על שפתיו.
"יפה שלי, כל היום אני חושב עלייך, הכנתי לך הפתעה, אני רק צריך שתכנסי לחדר לכמה דקות" הוא אמר ואני נכנסתי לחדר בלי לשאול הרבה שאלות.

אני לא יודעת מה קרה או מה הוא בדיוק תכנן חי אבל לאחר כמה דקות הרחתי ריח שרוף חזק שבא מכיוון המטבח.