בוקר חדש

בוקר חדש. האם גם אני חדש?
דברים כאלה קורים כל יום, היא אמרה,
ולא הבינה איך לא חשבתי על זה עד עכשיו.
אני לא רואה הרבה לפעמים, אמרתי,
בעיקר כשהדעת מתעתעת בי.
זה משונה, תעתועי דעת,
היא אמרה. אבל הראש נישא
והרגליים באדמה.
דברים כאלה קורים לי כשאני לא מרוכז,
אני אומר. כשאני רואה מראות עקומות.
היית יותר מדי זמן לבד, היא אמרה,
שכחת. אתה גם לא נעשה צעיר יותר.
לא, אמרתי. ואני מבין דברים שקודם לא הבנתי,
לאט, באופן אטי, כאילו אני מחכים מעצמי.
תרצה שאסלק את קורי השינה מעינייך?
היא שאלה. כן, עניתי. עייפתי מלישון.

דברים כאלה לא מבינים, עד ש-כן מבינים.
וכשמבינים, לא מבינים איך לא הבנו עד כה.
וזה מוזר. תעתועי המחשבה. זה מוזר
איך לפתע רואים, ומרגישים שוטים
על שגיאות העבר.