זכרונות-פרק 35-אחרון :) חלק א'

{אני מקדישה את הפרק הזה לאחד האנשים היקרים לי ,שבלעדיו לא הייתי ממשיכה את הסיפור הזה עוד מקודם.תודה לך על הכל (ש.ק. when you return?)}

(קים)

‘ניר תפסיק עם זה' שלחתי לו הודעה

'להפסיק עם מה?' הוא החזיר לי משחק את עצמו לא יודע

'תעזוב אותה!!'שלחתי עצבנית 'שלא תעז לגעת בלין' שלחתי לא מחכה לתגובה

'למה לא?' הוא החזיר גורם לי להתעצבן יותר ' אם זה היה כיף איתך,למה שלא יהיה כיף איתה?' הוא אוסיף מתגרה

'תפסיק עם זה'

התחלתי להתחרפן לא ידעתי מה לעשות.הדבר האחרון שרציתי שיקרה זה שלין תפגע

'ואם לא בא לי?!' הוא שלח ממשיך להתגרות

'ואני יודע שסיפרת לה הכל' הוא החזיר מנסה לאיים עלי

'אני כבר לא מפחדת ממך' שלחתי מתחילה לרעוד מעצבים

'קודם פחדת ממני?.נחמד .אני אוהב את זה' הוא החזיר גורם לי להתעצבן יותר ממה שהייתי

'מה אתה רוצה?' שלחתי לו,יודעת שאני עושה טעות

'רוצה שאני יפסיק עם זה?.רוצה אני היפרד מלין?' הוא שלח לי .גורם לי להיזכר שעם כל כמה שהוא ערמומי יש בו גם צד מפגר

'זאת הסיבה שפניתי אליך מההתחלה .."חכמולוג"..'החזרתי מתוסכלת

'תפגשי איתי בסמטה שליד הבית הנטוש עוד 10 דקות ,את מאחרת ופספסת את ההזדמנות' הוא שלך לי מודע לזה שב10 דקות אני לא יגיע

"נבלה" סיננתי בין שיניי 'תחכה לי שם.אני באה' שלחתי לו .זורקת את הפלאפון על המיטה נועלת את נעלי האול סטאר השחורות שלי זורקת עלי קפוצ'ון וסקיני ו.ויצאתי במהירות מהחדר

התקדמתי אל כיוון הדלת במהירות .אך שמתי לב לנוכחות של לין "אני יחזור עוד מעט" אמרתי לה עם חיוך קטנטן על פני מודעת לזה שכרגע לא באמת אכפת לה ממני .

הסתובבתי בחזרה אל הדלת מבינה שאני מבזבזת זמן ,והתחלתי לרוץ

'סליחה ג'רמי' אמרתי בליבי בזמן שאני רצה ברחוב לכיוון מקום המפגש .

ידעתי שג'רמי לא ישמח לדעת שנעלמתי .במיוחד לא כשזה מדובר בלהפגש עם האחד שהרס לי את החיים ..ניר..

אך כל עוד זה בשביל להציל את לין אני יעשה הכל.

.

הבטתי אל השעון רואה שהגעתי בדיוק על השנייה ,נכנסתי אל הסמטה מתנשפת מהריצה .

התיישבתי ליד המראה שהייתה שרועה שם .מראה גדולה ,מלאה שברים .

.

עברה שעה.שעתיים התחיל להחשיך.פחדתי שפספסתי אותו ועבדתי את ההזדמנות האחרונה שלי

אבל בדיוק הוא הגיע

"שלום לך קים" הוא אמר מעביר מבט על כל גופי נהנה ממה שהוא רואה

"כן..ברור ..גם לך.." אמרתי די בזלזול.אך בפחד גדול שגבר בתוכי

"את ממש הרזית .את אוכלת משהו?" הוא שאל מתקרב אלי נוגע לי במותן גורם לי להרגיש את אותה הצמרמורת בדיוק כמו אז..

"אוכלת מעולה..החיים שלי מדהימים בלעדיך" הסכמתי לעצמי להעז

"פשש..למדת לדבר"הוא אמר מצחקק "אל תיהיי בטוחה.אני יכול לחזור לחיים שלך כל רגע" הוא אמר מלטף את פני

"שלא תעז" אמרתי מתחילה להתעצבן

"חבל.זה יכול להיות דווקא ממש נחמד" הוא אמר מעביר את ידו על גבי

"ניר! תפסיק עם זה" דחפתי אותו מעט

"למה?יש לי הזדמנות.עד שאת באה אלי מרצונך את רוצה שאני יפספס אותה" הוא שאל מתקרב אלי שוב

"לא באתי בשביל הצרכים שלך" אמרתי מסתכלת אל תוך עניו

"את האמת..זה ממש חבל.את הכי מגרה" הוא אמר נושך את שפתיו

"תפסיק את זה! התחלתי להרים את קולי .ולוקחת צעד אחורה

"את כל כך משעשעת" הוא אמר מביט בי מרוצה

"לא בשביל זה באתי" סיננתי בין שיני עצבנית

"באמת?מאיפה לך?" הוא אמר מתקרב אלי שוב

"אני רוצה שתתקשר אל לין עכשיו ותיפרד ממנה " אמרתי בביטחון מלא.מפתיע את עצמי

"אם את כל כך רוצה.." הוא אמר מוציא את הפלאפון מהכיס האחורי של המכנס.

הוא נכנס לאנשי קשר שלו ונכנס אל 'קורבן מספר 306'

הסתכלתי עליו המומה "אתה רציני?" לא האמנתי לזה כרגע

"כן" הוא אמר מצחקק "אפילו גאה" הוא אמר מצחקק "ואני גאה יותר שאת היית מספר אחד" הוא אמר לוחש לי באוזן גורם לי לצמרמורת ומדביק נשיקה על הלחי השמאלית שלי "

"איככ.." אמרתי מנגבת אל הלחי שלי עם שרוול הקאפוצ'ון

הוא חייג אל לין עם חיוך פרוס על פניו

"חבל על קורבן מספר 306..בגללך קורבן אחד נכשל" הוא אמר עם מבט מאוכזב אך מתגרה

"מפגר"אמרתי מנענעת את ראשי מצד לצד

"תשים על רמקול" אמרתי לו מביטה אל תוך עניו

"בסדר..בסדר..תרגעי" הוא אמר לי עושה תנועה קטנה עם ידו של סטופ

"הלו דובשנית שלי"הוא אמר גורם לי להיות המומה

"מה קורה בונבון שלי?" היא שאלה שמחה ..גרמה לי לצביטה בלב

"אני מחכה לערב" היא אמרה מתרגשת

"לגבי זה אני לא יכול הערב" הוא אמר מנסה להתחמק מניתוק הקשר

"תגיד לה כבר" לחשתי לניר "בסדר..בסדר"הוא סימן עם שפתיו

"למה?" היא שאלה מבואסת

"בואי נפרד" הוא אמר מביט עלי ומהר הורדתי את מבטי

"למה?.אתה אוהב אותי ואני אוהבת אותך"היא אמרה ממש עצובה

"זאת לא את זה אני.אני לא מרגיש שזה זה "הוא אמר מתחיל להתעצבן כשהוא מתחיל לקלוט מה הוא עושה

"אבל.."היא התחילה לדבר אך הוא קטע אותה

"אני לא יכול לדבר עכשיו .היה לי כיף איתך.בהצלחה בחים" הוא אמר מנתק את הפלאפון לא מחכה לתגובה שלה

"את הורסת לי הכל" הוא אמר עצבני מתחיל להתקרב אלי מקבץ את אגרופו .גורם לי לרעוד מפחד

"תודה..ביי"אמרתי מתחילה ללכת במהירות משם .

אך הוא אחז בידי ודחף אותי על המראה שהייתה מאחורי גורם לי להרגיש כמה רסיסים של זכוכיות ננעצות בגבי

"אח.." אמרתי מרגישה את הכאב מתחיל להתפשט

"את מעצבנת אותי!" הוא צעק

"מי את חושבת שאת?" הוא צעק שוב מרים בקבוק בירה שהייתה שרועה על הרצפה

הוא שבר על הקיר ליד את החלק התחתון של הבקבוק .ראיתי את החלק העליון שבור ואת החלקים החדים מתקרבים אלי

לא עברה שנייה אחת והרגשתי אותם בבטני

לא הצלחתי להוציא מילה הרגשתי את כל זרם הדם שבגופי זורם במהירות .

הוא הוציא את הבקבוק מבטני וזרק אותו על הרצפה "מפגרת" הוא אמר מוחה מידיו את הלכלוך והולך משם .

הנחתי את ידי על בטני מרגישה שאני הולכת למות .התחלתי להשתעל ,הדבר היחיד שיצא לי מהפה היה דם .ניסתי לעצור את הדימום מבטני אך לאחר מספר שניות ראיתי הכל שחור והכאב נפסק ..