לצילו של עץ נטוי וישן
לפעמים מתחשק לי להיזרק בשדה פורח, לשכב על הגב ולהניח את הראש על כר הדשא הירוק והנוח.
לשכב שמה לצילו של עץ נטוי וישן, לשכב שמה לצילו עד שכל הכאב יעבור ואוכל לישון.
להרים את ידיי כנגד השמש, ולראות איך קרנייה עוברות דרך אצבעותיי, להרגיש את הרוח הקלה הנושבת על גבי וסומרת לאט את שערותיי.
וכשארגיש כל טיפה קטנה של כאב מתנקזת מנשמתי הדעוכה אדע…
שזוהי השעה שלי ללכת.
תגובות (1)
נהניתי. כתיבה יפה