D.N.A- פרק 2

הערב ירד על העיר בוסטון, הקס-מן התייצבו על גגות הבתים מסביב לביניין העיריה, כל אחד על גג אחר, הם הדליקו את מכשירי הקשר באוזניהם,
"אני שומע משהו" אמר לוגאן,
"אלה האחווה?" שאל קורט, לוגאן הריח את האוויר,
"כן" הוא קבע, וצדק כמובן, לאחר כמה שניות הם יצאו מאחת הסימטאות, האקס מן התחבאו, פייטרו, הידוע בכינויו קוויק-סילבר הסתכל מסביבו על הרחוב הריק והחשוך,
"מה אני אמור לעשות בכלל?" הוא שאל,
"זה מין סוג של צמיד זהוב כזה" אמר לאנס, המוכר כ"מפולת"
"אין בעיה" אמר פייטרו, הוא שם את המסכה שלו על פניו, מנורות הרחוב השתקפו על חלק הזכוכית שהיה מול עיניו,
"למה אתה צריך משקפת?" שאל טוד, עורו ירוק ומראהו הכללי טיפה מבחיל למי שלא רגיל,
"כשנכנס לך משהו לעין זה כואב, כשנכנס לך משהו לעין כשאתה במהירות האור זה ממש כואב" הסביר פייטרו ונעלם משם,
"תקפצו על האחווה בסימן שלי" לחש לוגאן למכשיר הקשר, האקס מן הסתכלו ממחבואיהם אליו, הוא הרים את ידו ושכהוא קיבץ אותה הם קפצו עליהם,
"נייט-קרולר תתפוס את קוויק-סילבר" ציווה לוגאן, מפולת הרים את ידיו ועייניו נהפכו ללבנות, הביניין הקרוב התרסק על לוגאן, הוא זינק בין חלקי הבטון הכבדים שנפלו לעברו ורץ לכיוון מפולת, קולות של יריות, מתכות, נפילות, רוח, ברקים ולייזרים נמשעו מחוץ לביניין, פייטרו הבין שמדובר באקס מן, הוא נעצר מול דלת מתכת גדולה וכבדה,
"זה כאן" הוא לחש לעצמו, המנעול היה מוצפן בקוד של תישעה ספרות, הוא הקליד במהירות עד כדיי כך גדולה שידיו שהיו עטופות בכפפות לבנות בקושי ונראו, לבסוף הדלת נפתחה,
"זה פשוט קל מידי" הוא אמר ותוך מספר שניות הופיע ברחוב כשהצמיד בידו,
"לא משנה מה אל תשים אותו!" קרא לעברו מפולת,
"לא כל כך מהר" אמר קורט, הוא השתגר עליו והפיל אותו, פייטרו קם במהירות על רגליו כשהצמיד עדיין בידו הימנית, הוא הכה את קורט בראשו ובעט בבטנו, קורט תפס את ידו ושיגר את שנייהם לשמיים, מלמעלה העיר נראה כל כך קטנה והאנשים בקושי ונראו, שנייהם נפלו במהירות לכיוון האדמה, קורט ייצב את עצמו בעזרת זנבו וניסה לחטוף מפייטרו את הצמיד פייטרו אחז בו בחוזקה ונתן לקורט בוקס בבטנו, למרות שלא היה יציב במיוחד, הם המשיכו להילחם ביינהם, בסופו של דבר לקורט נשבר מהגישה הלא פוגעת באוייב שצ'ארלס לימד אותו ואת שאר האקס מן והוא החליט לעשות מעשה, הוא ניפץ את הזגוגיות שעל עייניו של פייטרו, השברים עפו לעיניו ושרטו אותן, מסכתו הלבנה וגבותיו הלבנות התמלאו בצבע אדום, פייטרו עצם את עיניו בכאב אך לא שיחרר את הצמיד, קורט תפס את היד בה הוחזק הצמיד ועיקם אותה על גבו של פייטרו, פייטרו זעק מכאב אך לא שיחרר את הצמיד, קורט הרים את ידו עוד יותר למעלה, "קליק" קטן נשמע מכתפו של פייטרו והוא זעק מכאב שוב ושיחרר את הצמיד, קורט תפס את הצמיד ושיגר את שנייהם אל הגג הקרוב, הוא הפיל את פייטרו מהגג והפעיל את מכשיר הקשר,
"בואו אקס-מן אנחנו נסוגים, יש לי את זה" אמר קורט והאקס מן הנהנו ונסוגו משם, מפולת רץ לפייטרו ששכב על הריצפה חסר תנועה, הוא הוציא במהירות טלפון נייד מכיסו והתקשר לאמבולנס.
ביום למחרת פייטרו לא הגיע לבית הספר, כשקורט עבר במסדרון לאנס הסתכל אליו, מבטו כואס מאוד,
"איפה החבר שלך?" שאל אותו קורט,
"הוא מאושפז במצב קשה בבית חולים, מרוצה?" אמר לאנס בזעם והלך משם במהירות, הוא לא רצה להסתכל על קורט עוד,
"קורט," אמר סקוט שהיה לידו, קורט הסתכל אליו "איך השגת את הצמיד מפייטרו?" הוא שאל והסתכל בתוך עינייו של קורט למרות שהיה קשה להבחין בזה דרך משקפיו קוט ידע את זה,
"הבסתי אותו ולקחתי, זהו" אמר קורט והלך משם במהירות.