משחק הכיסאות
משחק הכיסאות
בני תבור היה אדם מאט שמנמן ובגובה ממוצאה, הוא לבש חולצת משבצות אפורה,משקפיים מרובאים,מכנסיים פשוטים,נעליים רגילות,וכבש כובע, כובע פרוות שועל אדום ויפיפה, שעלה און תעופות, איישר מהצייד שבארצות הברית. בני תבור היה אדם רגיל שאוהב צדק, רודף שלום, ורואה עצמו כתורם לציבור בכול הדרכים המקובלות, קצת צבא, קצת היתנבויות, משלם מיסים, איש טוב.. כך הוא ראה את עצמו. יום אחד הלך בני תבורי ברחוב וראה הפגנה של המון אנשים למול רשת מסעדות בשר, לכולם היו שלטים עם כיתובים האופיינים וכולם צעקו יחד בהתלהבות וקנאות "אל תואכלו את החיות!, אל תהרגו את החיות!, תנו לחיות לחיות!", כולם צעקו יחד במקלה, בני תבורי ניגש לאחד מין המפגינים ושאל "מה אתם עושים? על מה אתם מפגינים?" אותו מפגין הסביר לו בהתלהבות על העבל שעושים לחיות על הדרכים בהם הורגים אותם למען האוכל שלנו, על העבל שעושים לתרנגולות בכלובי הסוללה הצפופים, על שערוריות האפרוכים שרק בגלל שנולדו זכרים במפעל לתרנגולות מטילות בייצים גורסים אותם כאילו לא היו יצורים חיים, הוא סיפר לו מה פרה צריכה לעבור בעבור החלב שלו, ועד כמה סובלות התרנגולות והפרות עד שמבאים אותם סוף סוף לשחיטה. בני תבורי שמע את הדברים והיזדעזע, והחליט שבתור אדם שרוצה להשפיע ולהיות איש טוב וישר שתורם לחברה, הוא הולך להפגין איתם, למען החיות המסכנות שבאמת ליבו נשבר עליהם. בני תבורי ביקש מהמפגין המתלהב לתת לו גם שלט ושהוא יצטרף עליהם להפגנה, המפגין נתן לו בחיוך את השלט ואמר לו בדיוק מה עליו להגיד מה הם הסיסמאות, כדי שלא ילבלבל, בני תבורי קלט תוך זמן קצר את כול הסיסמאות, והתחיל לקרוא בקול רם ובהתלהבות "תנו לחיות לחיות!, אל תוכלו את החיות!"וגו', במשך שעה בני תבורי צרח בהתלהבות אמיתית את ההידהולוגיה שכולם האמינו בא וצעקו אותה בקול. לאחר חלוף השעה בני תבורי מאט התעייף והחליט ללכת אל המקום בוא היו המשקאות, והאנשים המפגינים העייפים היו נחים בוא ושוטים כדי להיות מסוגלים לחזור ולצעוק שוב, בני תבורי ניגש אל דוחן המים, ושטה מלוא הגרון כחמש כוסות פלסטיק מלאות במים, אל בני תבורי ניגשו שלושה אנשים, אחד עם פנים מאט כהות סוודר כחול,ועיניים חומות, על ראשו של אותו אדם גם היה כובע יוקרתי ההשוי פרוות שועל, האיש השני לבש מדי שוטר וענד משקפי שמש, על ראשו היה כובע שוטרים, ועל פניו היה אפשר לראות בקושי צלקת קטנה שניראת כאילו נגרמה על ידי ציפורני אישה, והאיש השלישי היה המפתיע מי כולם, הוא היה אדם המוכר בתודעה הציבורית, אחד הידוע בדעותיו הנחרצות לגבי איכות הסביבה, וכבר חוקק כמה חוקים בנושא כגון, אוספת פחי מחזור וכלובי בקבוקים ניסיון בלסגור בתי עסיקי מזון בשריים, וניסיונות חוזרים ונשינים באוספת תקציבים למשרד איכות הסביבה, שלושת האנשים הלה ניגשו לתבורי ופתחו עימו בשיחה, הם שאלו אותו איך הוא הגיע להפגין וניסו לדלות ממנו מה הם דעותיו המוצקות יותר והמוצקות פחות, הם גם סיפרו לו את שלהם בכדי לקבל עוד קרדיט מי בעל אג'נדה דומה עדוק, ובסוף עוד בא אותו חבר כנסת ואמר לו שבחירות הבאות הוא מצפה לקולו, חיבק אותו בחום ובירך אותו לשלום. בני תבורי סיים בחיוך את השיחה עימם, הוריד את כובעו מראשו הניח על השולחן ושתף את פניו וראשו בעוד מים מהג'ריקן מנסה להסיר מעט מי זעתו, לאחר שהרגיש שוב רענן, כבש את כובעו חזרה ובעיניים מלאות אש וקנאות הדרך שבא הוא בחר, הוא יצא שוב והמשיך עד הליל יחד עם כולם לקרוא בקול "תנו לחיות לחיות! תנו לחיות לחיות! תנו לחיות לחיות!.."
תגובות (18)
מורוש היקרה שלי
ניסיתי לדרג את הסיפור ובטעות דירגתי את זה על 1 ולא על 5 אז סליחה
ומה שאני רוצה להגיד על הסיפור זה פשוט ווואו
כן אבל מה הבנת ממנו יקרה שלי?, ו.. אין לי היום מדרשה את יודעת יום חמישי אז תתקשרי בערב, את כול הזמן נעלמת וזה לא בסדר..
חחחחח האמ אני אנחש שהכל סובב סביב הכובע שלו? האמת שנאלצתי לקרוא שוב כדינלקלוט שהכובע אשכרה עשוי משועל. איך אף אחד לא שם לב???
בקיצור זה סיפור מאוד חביב ויפה! מוסר השכל צחיקי עדכני עמוק וכתוב לא רע. ( חחווץץץ מממממנקקוודדווותתת!!! איפה ההןןן?!? אאייפפהה???)
אני חושבת שקצת מרחת בפרטים ותיאורים שממש לא קשורים ותורמים! כמו שריטה שנראית כמו ציפורן של אישה?? זה מוזר. ולא רק זה זה גם לא תורם לכלום. קצת ייאשת אותי חומד. תשאירי את זה קצר קולע וטוב. דווקא במקום לתאר בגדים ודברים שוליים ומשעממים שאמורים דווקא לגרות את הדימיון שלנו, הייתי כותבת על הבעות מתנשאות, הליכה בעלת חשיבות, חזה גבוה, אף גדול או מורם, חליפות מגוהצות- דברים שיעידו על הדמויות ויתרמו לעלילה. הייתי מקצצת את הסיפור הזה בחמישית מגודלו! כלומר למחוק איזה עשרים משפטים.
חח אולי.. אבל העניין הוא שפרוות השועל זה לא העניין היחידי והמרכזי הוא כן מרכזי אבל לא רק, ודווקא התיאור של השוטר עם סימן הציפורן יש בוא יותר מי מה שאת חושבת בכוונה כתבתי את זה כך יש בוא מסר ממש חשוב, וגם בחבר הכנסת יש דבר מעניין, תחשבי שוב על הדברים ותנסי להגיד לי מה הבנת, תחפשי את הפרטים הקטנים, יש בזה בעצם הג'נדה פוליטית שפיתחתי מבינה?, זה קשור גם לשם, תחשבי על זה השם הוא "משחק הכיסאות" איכן ראית כאן בסיפור הזה כיסאות?, תנסי שוב, ואני אולי כבר מחר אתן לסיפור את הפרשנות שלי, אבל אני רוצה לראות מה אתם מבינים ממנו
סיפור מאוד נחמד, אבל הסיבה שבאמת נכנסתי לפה היא בגלל שרציתי לומר לך שאני מתרגשת מהכתכובות שאת כותבת לאנשים, תגובות מפרגנות ומקסימות.
תמשיכי ככה!
חח תודה לך :). אבל מה חשבת על הסיפור, הצלחת להבין ממנו משהו?
טוב, התחלתי לקרוא ורק רציתי לציין שיש לך שגיאות כתיב שלעתים פשוט משנות את המשמעות של המילה. אז אני פשוט אנסה להבין, כי הבנתי שיש סיבה לזה, וזה בעצם שולי.
הנה סיימתי לקרוא.
אוקיי, איפה להתחיל, איפה להתחיל…
השם, משחק הכיסאות, אולי הם מחליפים מקומות ותפקידים? כלומר…כיסאות הם פריט חשוב בתדמית שלך אחרי הכל. אם יש לך משרד אז יש לך כיסאות מטופחים ואם אתה קבצן אז במקרה הטוב יש לך כיסא עץ ישן ומתפרק. ואולי אין בכלל מדובר בכיסאות אלא כאמור בתפקידים, אגנדות, אידיאלוגיות?
אני מרגישה כאילו לא ירדתי לסוף דעתך, אני בכלל בכיוון?
לגבי ציפורני האישה אין לי הרבה מה לומר. זה נשמע קשור למין, אבל אני מניחה שזה לא קשור למין. מצד שני…משה קצב, שחיתות על רקע מיני…לא, לא נראה לי שמדובר בשחיתות. אני מהרהרת בקול.
לגבי חבר הכנסת, הפוליטיקאי המצוי ידוע בערמומיותו בין כה וכה.
בסך הכל המסר, לגבי האיש עם כובע השועלים והעובדה שהוא מפגין למען חיות, היה משעשע למדי והאמת…אפילו הפוליטיקה מוסווית. קצת קשה לי להביע את המסר במילים, אבל סלחי לי…אני לא פרשנית טובה כמוך לצערי הרב.
בסך הכל זה באמת כתוב טוב בעיניי:)
שוב, אני מרגישה בכיוון אבל לא מרגישה שירדתי לסוף דעתך, אבל על כך, תצטרכי לסלוח לי.
לאנדרי היקרה שלי אין לך מושג עד כמה את בכיוון, הסיפור הזה בא לספר את האידהולוגיה הפוליטית שלי, כמובן בדרכי שלי, אל תדאגי כבר מחר אני הסביר מה כול כוונותי בסיפור אבל הקצבתי לכם זמן לנסות להבין לבד עד מחר או אולי עד מוצ"ש תלוי אם הספיק, אני הוציא ממש סיפור פרשנות לסיפור הזה, כי יש הרבה מה לפרש בוא, אז ככה אין לך מושג כמה היית קרובה עם השוטר זה כן קשור לשחיתיות "מין" וזיגזוג בהדהולגיות, חבר הכנסת הוא דמות מרכזית, והעשייה שלו על אף שהרוב היו אומרים שהיא רבה, לדעתי זה ממש כלום!, והסביר עליו יותר בפרשנות, האיש הנחוש עם כובע השועל גם זה בעל משמהות עמוקה מאוד, וזה ליו דווקא אשמתו שיש לו על הראש שועל, הסביר את הכוונה בהמשך, משחק הכיסאות כן יכול להיות שיש כאן פרוש של זגזוג אדהולגיות, אבל זו לא הייתה כוונתי התחלתית, יכול להיות שיש אנשים שהם מאמנים עדוקים באידהולגיה שלהם ואני לא מזלזלת אבל עדיין לדעתי לאמין זה עדיין לא מספיק!, והם לא באמת יודעים אפילו במה הם מאמינים ומה צריך לעשות למען האמונה שלהם וזה! פשוט! מרתיח! אותי!, במקום לפתור בעיות מין השורש מנסים רק לחתוך את הגבעול, מבינה?, וגליתי קצת יותר מידי, אני רק אתן לך רמז אחרון הבחירות הקרובות הם היו הזרז שלי לכתוב את זה הם הביאו אותי להבנות האלה שאני מנסה להעביר בסיפור הזה, אם את רואה תשדרי בחירות אז בטח ראית את התשדיר החדש לעידוד בחירות זה עם האיש הפשוט שכול הסלבים מעריצים, חח תראי אותו ותנסי לראות איך הוא קשור לסיפור שלי ,רמז זה קשור בשם שלו, תמשיכי לנסות ובהצלחה, הרי זה לא שאת חייבת להצליח להבין ממש כי את לא בתוך הראש שלי ואת לא מכירה את האידהולוגיה שלי שממש עכשיו אני מנסה להעביר על ידי הסיפור אבל ככה אני חח לא תמיד נותנת לאכול בכפית תתאמצו קצת חח, אבל באמת כול הכבוד את ממש היית קרובה, הרבה יותר מאוליב .
נ.ב אני דיסלקטית, לכן אני תמיד מתנצלת על שגאיות, אני לא קוראת כמו כולם על ידי צילום המילים אלה ברבות השנים פיתחתי לי שיטה אחרת לקרייא, וזה שאני פשוט קוראת מהר ומחברת את האותיות מהר מהר, מה שמהפשר לי היום לעומת העבר לקרוא שוטף ולקרוא בכלל, חח כן כול אחד החיים העצובים שלו, תאמיני לי שאם לא הייתי מחליטה לקחת את עצמי בידיים וללמוד לבד ולפתח שיטה ללמידת הקריא יכול להיות שהיום אפילו לא הייתי מכירה אתכם לא הייתי קוראת ספרים ולא הייתי כותבת ספרים מי תוך כך גם לא הייתי מגלה את האתר הזה ופוגשת אתכם, וכול זה כי לא הייתי בכלל יודעת קרוא וכתוב, ולאיש זה גם לא היה מזיז במיוחד, אז אין לי תצלומי מילים כך שאני לעיתים שוכחת איך לכתוב את המילים עם האותיות שעושות את המשמהות שלהם, נכון אני מנסה לתקן ולפעמים נזכרת בתצלומי מילים אבל ממש קצת, בדרך כלל בסיפורים אמא שלי הוגה אותם היא אלופה בדברים האלה, או שאני מצליחה קצת לבד או שוורד עוזר לי, אבל אם אמא לא הוגה לי אז רוב הסכויים שיהיה שגאיות מצטערת על כך, אבל מה לעשות זו המוגבלות שלי ואני מצליחה לחיות איתה נפלה, תודה שהגבת לי אנדרי זה ממש היה חשוב לי, לליט .
האממ אני הבנתי מהשם משהו דומה כמו אנדריאנה. אני הבנתי מכאן בעיקר צביעות כאילו הם מנסים להשתמש בלהט למען זכויות בחיות כדי לגרום שיצביעו להם. אבל זה עדיין לא נותן לגיטימציה לכל הפרטים שהרגשתי שהרחבת מידי
אני יודעת מור, וכמו שאמרתי, לפחות מבחינת מה שאת כותבת, זה שולי למדי.
אני מחכה לפרשנות המלאה שלך:)
לא מצליחה לשלוח לך כרגיל מייל
לכי למייל שלחי מכתב לכתובת
היא מורכבת מהשם משפחה שלי נקודה השם שלי שטרודל gmail.com
באנגלית כמובן. אשלח לך הכל משם
ולאוליב יכול להיות אולי שאת צודקת והייתי צריכה לכתוב את הסיפור בצורה קצת אחרת כלומר להוריד קצת תאוים אבל לא דברים כמו האיש הכהה השוטר ובני תבורי, אבל זה לא העניין כאן חפשי את המשמהויות בתוך התיאורים ואל תעסקי לי בקטנות, אני לא חושבת שזה גורע מה מסר או הסיפור האולי מאט עודף תיאורים, לפעמים הדברים לא יצואים בשלמות בשביל זה יש דליט ואפשר תמיד לתקן אבל לא כרגע כרגע זה מספיק בסדר לטעמי, תודה על שאת כו מתענינת.
ותבדקי את המייל אם לא קיבלת כלום אז תשלחי לי הודעה שלא קיבלת כי אני לא בטוחה ששלחתי את המייל לכתובת הנכונה אולי לא הבנתי אותך כראוי, אז תבדקי.
יום מקסים:)
חח לאנדרי יש למה לחכות, אבל אולי עד אז נסי אולי עוד פעם לפרש, דווקא מימך ומי אוליב אני מצפה ליותר, אז היית קרובה נסי שוב, מה שנירא לך לא משנה מה. יום מבורך :)
חביב :) אהבתי את הכתיבה שלך.
קראתי את ההתכתבויות פה… ואני מתרשמת.
יש לך, לאוליב ולאנדריאנה יכולת לבטא את עצמכן בצורה מיוחדת ויפה,
ואני אוהבת את זה.
אנדי – אני מסכימה איתך. גם אני לא ירדתי עד סוף דעתה של מור,
אבל נהנתי לקרוא את הקטע. דרך הגב יצא פרק חמישי בסיפור שלי, אשמח אם תתני ביקורת. יש שם משפט במיוחד בשבילך :)
אוליב – אהבתי את התגובה הראשונה שלך. הצלחת להצחיק אותי,
למרות שעבר עלי יום מעצבן ביותר ואין לי מצב רוח.
מור – תמשיכי לכתוב, אני מתה על הכתיבה שלך, מחכה שתקראי את הפרק השלישי בסיפור.
תודה :), חודה לך, ו.. מצטערת שעד עכשיו לא קראתי פשוט לא היה לי זמן ואת כבר יודעת שגם בלי שום קשר לי קצת קשה יותר מאחרים לקרוא אז לוקח לי זמן, תסלחי לי טוב, היום אחרי שאחזור מעבודה אשדל לקרוא
מהעבודה?! בת כמה את?!
:) 20 יקרה חח, מה לעשות כדי לעזור לעצמי ולבנות את עתידי אני חייבת לעבוד, אפילו בעבודות שאני לא אוהבת, כי אין מי שיעזור לי וייממן אותי אני צריכה לדאוג לעצמי לבד, לא לכולם יש משפחה תומכת והזדמניות מי לידה יש כאלה שחייבים לעבוד קשה כדי ליצור לעצמם הזדמנויות, אז לאיתרות כי אני כבר מאחרת יום מבורך
אני יודעת שהבטחתי פרשנות על הסיפור, אבל בזמן האחרון קצת נאבד לי הביטחון העצמי לזבל, וזה לא בגלל אף אחד מיכם, זה בגלל אנשים אחרים, ועד שאני לא הבנה אותו כמעט מהתחלה מחדש, אין לי כוחות נפשיאים להסביר לכם את כוונותי ויש כוונות!, אבל כבר אין לי ביטחון כדי לאמין בעצמי להסביר לכם אותם, אז סלחו לי יכול להיות שכשיחזור לי הביטחון אני הסביר, ואולי כבר לא הסביר לעולם, גם כתיבה רגילה כבר אין לי כמעט ביטחון, אז אני לא יודעת מתי אני אכתוב פו סיפור שוב, אני חייבת עכשיו לצערי לעבוד על עצמי לבנות את הביטחון מחדש, ועד אז אין לי כוחות נפשיאים לכתוב, יש לי מחסום חזק של חוסר ביטחון שלא יהאפשר לי לכתוב ואו להציג בפינכם את מה שכתבתי, מצטערת זה לא מגיע לכם אבל אין מה לעשות