בגלל החיוך שלך

קולך חמים לאוזני בטלפון. רך ועדין ובטוח, ותמיד יש רעש של אנשים מסביבך, אף פעם לא לבד.
לפעמים אני מאחלת לשמוע את השקט, סתם כדי להרגיש כאילו שאנחנו לבד.
לפעמים אני רואה את שפתייך מחייכות מבעד לטלפון, חיוך ביישן ומקסים, כמו תמיד. בפעם הראשונה שראיתי אותך מחייך, אני חושבת שזה מה שגרם ללב שלי לפעום. זה הרגיש לי כמו חיוך אמיתי, מיוחד, למרות שפנייך היו מכוסות בברדס קהה.
פעם אמרו פשוט ללכת לפי הלב, אך אני הלכתי לאיבוד בעקבותיו, ולא תמיד מצאתי דברים טובים, אך איתך, איתך זה שונה. אתה כמו סימן להתחלה שרציתי, כאילו שתפילותיי סוף סוף נענו.