סיפור ערסים / אהבה~ 3 מילים אחרונות ~ פרק 20

~ נקודת מבטה של מדיסון ~
" מה אתה עושה פה ?" שאלתי כשראיתי שעמית עומד בפתח הדלת, מריח מאלכוהול .
" מדיסון בבקשה…" אמר בקול מסטול ונמוך שדי הלחיץ אותי .
" עמית אתה שיכור … מה אתה עושה בכלל ובשעה כזאת ??" שאלתי והוא פשוט נפל ומיד עצרתי את נפילתו עם שתי ידיי .
" אויש עמית " מלמלתי לעצמי וגררתי אותו לתוך הבית , סגרתי אחריו את הדלת .
" אני מתגעגע אלייך מדיסון " אמר חצי מנומנם חצי שיכור .
" ששש תשתוק שנייה " אמרתי והתחלתי לעזור לו לעלות במדרגות לכיוון חדרי .
" הופהה ידעתי שגם את התגעגעת אליי ! אני מת עלייך " אמר עמית וניסה לנשק אותי .
" בוא הינה עכשיו " אמרתי וגררתי אותו לחדר אמבטיה .
" כנס " אמרתי לו שעמדנו ליד האמבטיה .
" רק אם גם את נכנסת איתי ! בואי יפה שלי …נעשה כיף חיים " אמר עמית בקול מסטול ונפל לאמבטיה .
" עמית !" צעקתי והוא התיישב באמבטיה כמו דפוק .
הורדתי לו את החולצה, פתחתי את המים וכיוונתי אותם כך שיצאו רק מים קפואים והתחלתי להרטיב את עמית .
" אחחחח זה קפוא אחושרמוטה " אמר בכעס .
" יופי שזה קפוא לך ! עכשיו תגיד לי למה נודף מימך ריח חזק של אלכוהול ?!" אמרתי בכעס .
" מה למה ? שתיתי " אמר באדישות וקם ויצא מהאמבטיה .
" אבל למה ?" שאלתי והושטתי לו מגבת להתנגב .
" לא ענייניך " אמר ויצא מחדר האמבטיה
" זה מאוד ענייני כי בזכותי עכשיו אתה יותר בסדר מאשר מה שהיית לפני 10 דקות ואתה עכשיו גם אצלי בבית , משתמש במגבת שלי וגם אח שלי ישן והוא יכול להתעורר עוד רגע ושהוא יגלה שאתה כאן , אתה תחוסל למוות " אמרתי והוא צחק .
" אוייש באמת ?? אני ממש משקשק מפחד " אמר והתיישב על המיטה שלי והתחיל לצחוק ואז מיד הפסיק .
" מה קרה שהפסקת לצחוק ?" שאלתי מעוצבנת והפנים שלו הפכו להיות חיוורות כאילו הוא עומד להקיא .
" בוא מהר !! אני לא מאמינה שאני תקועה איתך עכשיו במקום לישון " מלמלתי לעצמי בכעס ומהר שנינו נכנסנו לחדר האמבטיה והוא פתח את מכסה האסלה והתחיל להקיא את נשמתו .
" תקיא הכול " אמרתי מאחוריו , מחכה שהוא יגמור להקיא.

"אוחחח " נאנח עמית על מיטתי אחרי שסיים סוף להקיא , לא ניראלי שאני אשתמש בחדר האמבטיה בזמן הקרוב .
" חכה דקה אני יביא לך מים וכדור שעוזר לראש " אמרתי ועזבתי את החדר וירדתי למטה לכיוון המטבח .

~ נקודת מבטו של אריאל;~
הייתה כבר השעה שתיים לפנות בוקר . רק עכשיו יצאתי מהמועדון , הפה שלי היה מלא בריח של אלכוהול , לא ידעתי ולא הבנתי לאן אני הולך …
הרחוב היה שקט במיוחד וריק .
עד שלפתע נעצרתי מול בית שהיה לי מאוד מוכר, תחושה.
דפקתי בדלת ולא היה מענה . ניסיתי שוב ולבסוף סובבתי את הידית של הדלת והדלת נפתחה , לא נועלים בבית הזה ? זה היה הבית של אמיר ומדיסון , אני זוכר טוב מאוד איך ניראה הבית שלהם .
רק למה הדלת פתוחה ?
אני לא יודע אפילו למה אני פה ? אבל אני חייב לראות את מדיסון ! אני משתגע מהריב שהיה , אומנם היא נישקה מישהו אחר אבל כמה שאני מנסה ,כמה ששתיתי כמה שזיינתי בחורות , אף אחת , שום דבר לא הצליח להשכיח ממני אותה ואני שונא אותה על זה !
עליתי במדרגות .. לכיוון החדרים , אומנם ראיתי מטושטש אבל שמתי לב בערך איפה אני .
היה אור בקצה המסדרון אז הלכתי לפי האור .
נכנסתי לחדר שממנו האור יצא והאיר את חצי מהמסדרון שהיה חשוך .
" מה אתה ??" נער התיישב על המיטה חצי עירום … והביט בי בשוק וגם בבלבול , בדיוק כמוני .
" עמית הינה המים " זאת הייתה מדיסון שנכנסה הרגע לחדר, היא הביטה בי והכוס נפלה לה מהיד .
" אריאל ??? מה אתה עושה ??" שאלה בשוק .
" מה אני עושה פה ??? מה לעזאזל הנער הזה עושה פה ??? ועוד חצי עירום ???" צעקתי
" ששש תסתום אח שלי ישן !" לחשה בכעס
" למי אכפת ! " אמרתי בכעס
" למה אתה פה ??" שאלה
" זה בדיוק מה שאני שואל את עצמי " אמרתי ובאתי ללכת אבל מיד הראש שלי הסתובב והתמוטטתי על הרצפה .
" אריאל !!" היה הדבר האחרון ששמעתי .

" מה לעזאזל קורה פה ???" שאל קול מוכר , לאט לאט פתחתי את עיניי ושמתי לב שאני בעצם שוכב על המיטה ….ואיזה 3 זוגות עיניים מביטות בי .
" מדיסון , כבר חצי שעה ואת עדיין לא הסברת לי למה לעזאזל שני הזיינים האלה עושים פה ואחד מהם בלי חולצה " זה היה אמיר והוא רתח מכעס .
לא ממש זכרתי מה היה לפני … התמונה לא הייתה ברור …., מהר קמתי וראיתי את הבחור הזה עמית , זה שהיה עם מדיסון , עם הבחורה שלי , איכס אני לא סובל אותה ! אריאל מה יש לך ?? תזכור מה שהיא עשתה לך !
" אוקיי כולם הביתה עכשיו !" צעק אמיר והקים אותי מהר מהמיטה כך שנעמדתי עכשיו על הרצפה , בקושי זקוף .
" אמיר אי אפשר עכשיו לשחרר אותם הביתה ! מאוחר " אמר מדיסון
" טוב אז שניכם ישנים בסלון ! יש לכם מזל שאני עייף עכשיו ! מחר נברר הכול ואת מדיסון חזרי לישון כבר " צעק אמיר
" לחזור ? אפילו עדיין לא ישנתי !" אמרה בכעס ! מת עליה שהיא כועסת ככה, אבל מה עכשיו לישון בסלון המזדיין הזה עם הבן זונה .

~ נקודת מבטה של מדיסון ~
קמתי בבוקר , עייפה מתמיד , כול הלילה לא ישנתי בגלל שני מוגבלים שלא שולטים בעצמם .
" בוקר טובבב " הופיע ליאן בפתח חדרי .
" איזה בוקר טוב בראש שלך ???.?" צעקתי מרוב עייפות .
" טוב תרגיעי באתי לברך אותך על מה שעשית אתמול " אמרה
" אמיר סיפר לך ?" שאלתי והיא הנהנה בחיוב .
" תאמיני לי אלה חייבים לי טובה ענקית !" אמרתי בעצבנות .
" טוב יאללה קדימה , צריך להתארגן " אמרה ליאן בשמחה וקיפצה על שתי רגליה , תמיד לזאתי יש אנרגיה .
" יאלללה " צעקה שוב פעם ויצאה מחדרי .
הלכתי לכיוון חדר האמבטיה , למזלי הריח של הקיא נעלם ולקחתי אמבטיה חמה וקצרה .
צחצחתי את שיניי , התארגנתי ולבשתי חולצת בית ספר לבנה קצרה , סקיני ג'ינס ארוך בגזרה גבוהה עם קרעים בצבע לבן , נעליי אולסטר לבנות גבוהות , ענדתי את שרשרת השם שלי בצבע זהב , טיפה סומק , אייליינר ומסקרה בצבע שחור , אודם אדום עדין , עגילי פנינה , סידרתי את הפאה שלי בטבעיות , שמתי בושם , דורדוראנט , לקחתי את התיק ואת האייפון וירדתי למטה .
" בוקר טוב " אמרו כולם ושאני מתכוונת לכולם , זה אמיר , ליאן , עמית ואריאל .
" בגללכם הכול חרא " מלמלתי והתיישבתי סביב השולחן ואכלתי איתם ארוחת בוקר קצרה .
אריאל לא דיבר איתי כול הדרך לבית ספר ולעומת זאת עמית רק נדבק אליי ואריאל רק שלח אליי מבטים כועסים , אם לא הייתי עכשיו איתם הוא היה מחסל את עמית במכות .

………………………….
" מדיסון ! את מוכנה להסביר לי למה את ישנה בזמן השיעור " צרחה המורה ומיד הרמתי את ראשי למעלה וכולם הביטו בי .
" הו באמת תנסו אתם להיתקע עם שני גברים בשתיים לפנות בוקר ועוד שניהם שיכורים ולנסות לעזור להם ולחכות עד שיסיימו להקיא בשירותים " אמרתי וכולם שתקו כולל המורה .
" ניראלי המורה שיש למדיסון סיבה מוצדקת " אמרו רוב התלמידים והמורה לא ידעה ממש מה להגיד אז היא המשיכה בשיעור ואני חזרתי לישון .

…………………………….
" נו את באה לקפיטריה ???" שאלה אותי ליאן כשיצאנו מהכיתה והתהלכנו במסדרון .
" כןכן יא קרצייה " אמרתי בכעס ומיד נעצרתי שראיתי את אריאל ועוד כמה חברים שלו צוחקים עם הפרחות הזונות שלהם ומתמזמזים איתן .
" דיי אל תייחסי " אמרה ליאן ואז קלטתי שאריאל מביט בי ומיד שהוא ראה שאני גם מביטה בו , הוא נישק איזה אחת .
" בואי כבר !" ליאן משכה אותי לכיוון הקפיטריה .
" אני שונאת אותו " אמרתי בכעס שהתיישבתי עם ליאן ועוד כמה חברות .
" הוא דפוק ! אני תמיד אמרתי לך " אמרה שירן ( חברה ממש טובה של מדיסון )
" לגמרי ! תקשיבי בובי הוא לא שווה אותך ! הוא לא מוכן לקבל את ההסברים שלך , אז הוא זה שמפסיד! מגיע לך הרבה יותר טוב " אמרה שיר (אחת מהחברות הטובות של מדיסון ).
" אתן צודקות ! אני צריכה להמשיך הלאה ! במילא זה לא שיצאנו המון זמן ! " אמרתי מנסה לשכנע את עצמי שזה סתם עוד מעט יחלוף .
" הופההה סוף סוף את אומרת משהו הגיוני " אמרה ליאן וחיבקה אותי
" אני אמורה להיעלב ?" שאלתי כאילו נפגעת .
" זה תלוי בך " אמרה והמשכנו לאכול .
……………………………………..
כולם היו בכיתות ואני רק נתקעתי עם המנעול של הלוקר .
" נו סעמקקק " כעסתי כול כך על המנעול המזדיין הזה שלא נפתח איזה שנה .
" צריכה עזרה ? " שאל מישהו … אריאל ? זה לא בדיוק הקול שלו אזל זה היה דומה , הסתובבתי וראיתי …רגע זה בכלל לא היה אריאל ..
" ואתה ?" שאלתי את הבחור , הוא היה חתיך , היו לו עיניים שחורות ושיער שחור שכיסה לו את חצי פניו , הוא היה מושלם וגבוה ושרירי .
" עידן דיין " אמר וחייך .
רגע רגע דיין ??