להמשיך הלאה – פרק 14
" לירון ? " צעקתי שנכנסתי הביתה ביחד עם ליעד .
שלירון יבוא כבר שהשתיקה המביכה הזאת תיגמר כל הדרך הוא היה בפאלפון שלו ואני בשלי .
" אה אחותי " צעק לירון שירד המדרגות .
" אה אחי מה אתה עושה פה ? " אמר לירון לליעד , והתחבקו את החיבוק המוזר הזה של הבנים .. רגע שאני יבין לפני יומיים הם לא רבו ? מי מבין אותם ..
" אה אחי סתם עבודה באיזה משהו .. " אפילו עבודה במה הוא לא יודע .
" טוב אנחנו נראה טלוויזיה תכיני לאכול " אמר לירון בשיא החוצפה בזמן שהם הולכים לטלוויזיה .
" לירון תירגע אם אתה רעב תכין אתה " אמרתי בעצבים והתקדמתי לסלון .
" אבל יש אורח , יאללה למטבח " לירון הזה יכול לחרפן אותי לפעמים .
" כן נו אני אורח תכיני " אמר ליעד מצחקק .
" אז קומו " אמרתי בחיוך , מנסה להסתיר תעצבים .
" לקום למה ? "שאל ליעד , ולירון הסתכל עליי מוזר .
" להכין לאכול קדימה " אמרתי , לא מבינה למה הם עוד לא קמים.
" נו אחותי בקושי להרתיח מים בקומקום אני יודע " אמר לירון .
" אז הגיע הזמן שתלמד "
" וגם אתה " אמרתי והצבעתי על ליעד .
" יאללה לקום " אמרתי והם המשיכו לראות טלוויזיה . טוב אם הם לא מבינים בטוב ..
" לקום ! " צרחתי כמו משוגעת . אין מה לעשות הם היו צריכים להקשיב בפעם הראשונה .
" אחח כוס אמק " מלמל ליעד ושם את ידיו על האוזן .
" בואנה ימשוגעת ! " אמר לירון וקם , ואחריו ליעד .
" קדימה למטבח בלי טענות " אמרתי והלכתי למטבח .
" אפשר להבין למה אתם יושבים ? " שאלתי כשראיתי שהם יושבים בכיסאות ליד המטבח .
" אנחנו נארח לך חברה " אמר ליעד ושתיהם צחקו .
" ממש מצחיק " אמרתי והקמתי את שתיהם מהכיסא .
" נו אתם רואים שזה לא היה כזה קשה ? " אמרתי מרוצה .
" תגידי לי שאת לא רצינית " אמר ליעד והראה לי את הפלסטרים שיש לו בכל אצבע .
" בעיה שלך שאתה לא יודע להחזיק סכין " אמרתי בהרמת גבות .
" איך אתה סובל אותה ? " אמר ליעד ללירון .
" שורדים .. " אמר בניחום .
" תירגעו ומהר ותאכלו כבר " אמרתי כשראיתי שהם עוד לא התחילו .
" עם מה בדיוק אני יאכל ? " אמר ליעד והראה לי את היד שלו .
" איזה בכיין אתה , תאכל עם השנייה " אמרתי וליעד המשיך לדבר עם לירון על איזה משחק ..
הכנסתי את הכלים לכיור כשסיימתי ולקחתי גם את של לירון וליעד .
" יאללה ביי " אמר לירון והא לצאת מהדלת .
" מה לאן ? " ששאלתי ללא הבנה .
" לחבר , ליעד ביי אחי " אמר לירון ופתח את הדלת .
" ביי אחי " אמר ליעד תוך כדי שהקליד משהו בטלפון .
" טוב תעלה לקומה השנייה חדר רביעי משמאל , אני שנייה באה " אמרתי וראיתי שהוא עלה . וואי הוא ממש שקט , לא מעצבן לא עונה .
בקושי דיבר .. למרות שיותר טוב ככה .
נכנסתי לחדר וראיתי שהוא בוחן אותו ונראה קצת מופע .
" מה אתה מופתע ? " שאלתי בגיחוך .
" לא יודע חגר של בנות אמור להיות ורוד לא ? "שאל בחיוך .
" אל תצפה לשום דבר ורוד פה , שונאת תצבע הזה " אמרתי בגיחוך והוא צחק .
" טוב נתחיל ? " שאלתי ברצינות .
" יאללה " ענה , והיה נראה שהוא כבר מת לסיים .
הדלת נפתחה וראיתי את ליאל . מה הוא עושה פה ?! זה לא קורה לי .
הוא ישב על הרצפה , והיה נראה חיוור .
" מיטל ליאל למעלה ? " שמעתי את אמא צועקת .
" כן מה אתם עושים פה מוקדם ? "
" ליאל לא מרגיש טוב , אני הולכת רגע לעשות משהו דחוף וחוזרת " אמרה ושמעתי טריקת דלת .
" היי " שמעתי את ליעד אומר לליאל , ומסתכל עליו מוזר . דווקא איתו זה קורה לי ?! אני לא מאמינה .
" למה הוא לא עונה ? " ליעד שאל אותי , ונלחצתי , לא ידעתי מה לענות . הסתכלתי על ליאל שהתחיל לצרוח ולנשוך את עצמו .
" מיטל מה יש לו ? " שאל ליעד בהלם . לא ליאל , אתה לא עושה לי את זה שוב .
ליאל לא הפסיק לצרוח , הוא צריך תרופה , אבל איך אני ישאיר אותו עם ליעד ?
" מיטל מה קורה פה ? " שאל ליעד בהלם , תוך כדי שאני מנסה להרגיע את ליאל , מחבקת אותו ומנסה להוציא את הידיים שהוא נושך מהפה , וליעד ניסה לעזור לי להחזיק אותו .
" תקשיב אני חייבת שתעשה לי טובה , תשמור עליו שנייה , אני הולכת להביא לו שתייה עם תרופה . והוא הנהן ועשה כמו שעשיתי מקודם .
ירדתי למטה במהירות ושמתי בבקבוק מים את התרופה ועליתי מהר למעלה .
ליעד היה נראה רגוע , כאילו הוא מבין הכול , ממנו לא ציפיתי , חשבתי הוא יצרח או ייגעל .
הלכתי לליאל והבאתי לו את הבקבוק , הוא התחיל לשתות ולקחתי אותו לכיוון המקלחת שבחדר שלי , אני יקלח אותו ואולי הוא ירגיש יותר טוב .
" שנייה אני באה " אמרתי לליעד וטרקתי את הדלת של המקלחת .
קילחתי אותו , והלבשתי אותו בבגדים שלו שהיו לי בארון .
יצאתי מהדלת , וליעד הסתכל עליי מוזר , במבט מרחם כזה , כזה שאני שונאת .
הדלקתי לליאל את המחשב שבחדר שלי , אחרי שהוא נרגע , והלכתי לשבת על המיטה ליד ליעד .
" מה זה היה ? " שאל בשקט .
" אני לא מאמינה שזה קורה לי שוב " אמרתי והנחתי את הראש על הברכיים .
" די תירגעי " אמר ליעד והניח את ידו על גבי . לא חשבתי שהוא יכול להיות נחמד ..
מה כבר יש לי להפסיד ? גם ככה הכול נהרס בשנייה שהוא ראה את ליאל ..
" מה יש לו ? " שאל ליעד רגוע יותר .
" הוא אוטיסט " עניתי כשראשי בין הברכיים , איזה טעות עשיתי עכשיו .
תגובות (0)