את פרי לא בשל ואני צריך להבין את זה. פרק 3

לאחר כמה דקות שנדמו כנצח היא החזירה לי הודעה.
לפני שאכתוב מה היה תוכנה של ההודעה, אתן לכם קצת רקע על המשמעות של "חבר וחברה" בציבור החרדי.
אין כזה דבר!!!!
כשמגיעים לגיל המתאים, בדרך כלל אצל בנים זה גיל 21, 22, ואצל בנות זה גיל 19, 20, יוצאים לשידוכים.
בעזרת שדכנית מתווכת או שדכן, בחורים ובחורות, חרדים וחרדיות, מוצאים לעצמם בן או בת זוג.
או אז הם יכולים לצאת יחד למסעדה, לטייל או כל מה שפחות או יותר כולם עושים, כשהם יוצאים עם בן זוגם הפוטנציאלי.
לאחר מספר פגישות, לרוב חמש או שש פגישות, מחליטים הזוג האם הם רוצים להתחתן!!!
להתחתן! לשם מיועד הקשר, ולא לשום מקום אחר, אין מקום לסתם קשקושים.

"אוהד, אני עדיין קטנה"

הבטתי בצג ולא ידעתי מה לענות,
האם ברגע זה גזלתי מעצמי את אהבתה?
מדוע מספר כל כך קטן של מילים יכול לעשות כל כך הרבה נזק?
החלטתי שאם עכשיו אני אקח אחורה, היא סתם תיעלב, זה לא הזמן לקבל רגליים קרות, יהיה אשר יהיה.
התחלתי לכתוב "שירה אני אוהב אותך! ולא יעזור לבוא אלי בתלונות, מכיון שאין שום דבר שאני יכול לעשות בנידון. ואני לא יכול לחזור בי ממה שכבר כתבתי כי אז אני אשקר, ואיך אשקר לאהובתי?"
.לפני שהספקתי לשלוח הופיעה על הצג הודעה נוספת.
"בינתיים אל תדבר על זה ניתן לזמן לעשות את שלו".
מזל שלא שלחתי חשבתי לעצמי , היא צריכה קצת זמן לעצמה, לחשוב על הדבר המטופש שכתבתי לה.
למה לא יכולתי לחכות עוד חודש??? היא כולה בת 15 וחצי, איך אני יכול לצפות מילדה בגילה לחשוב על עתיד כמו חתונה?
המשכנו לקשקש בווטסאפ על נושאים אחרים, אך כל מה שכתבנו היום, לאחר ההצהרה ,הטיפשית שלי, לא דמה למה שכתבנו לפניה.
כל הודעה הייתה בעלת מתח רגשי עצום, כל דבר שאני כתבתי, היא ניסתה לנתח, לראות בדיוק למה אני מתכוון, וכל רבע אות שהיא כתבה, אני ניסיתי לנתח ולהבין מה היא רומזת,
השיחה שעד היום היתה שיחה זורמת הפכה למסורבלת, ודעכה תוך מספר דקות, והיה משהו שונה בדרך שהיא כתבה לי לילה טוב, הסמיילי שבדרך כלל היה מאושר, נראה היום קצת עצוב.