״אני יודע את האישה של חיי…״ פרק 5

•לירון•

הרמתי את שאריות הפיצה ,והבקבוקי הבירות ,מבלי להעיר את אבי,הוא נרדם על הספה כשסרט ישן מופיע
הייתי כל כך שקועה במחשבות שלא שמתי לב שאחת הבקבוקים החליקה מידי והתנפצה
שיט!,אבי התעורר וישר התחיל לצעוק שאני חסרת אחראיות
הוא מיד קם ונתן לי אגרוף,נפלתי על הרצפה כשהרגשתי אך הזכוכיות מהבירה השבורה דוקרות את עורי,דמעות זלגו,היה לי כל כך נמאס כבר,אני בטוחה בזה שאמא אומרת לי פשוט לקום וללכת,זה מה שעשיתי,פשוט קמתי במהירות ורצתי לחדרי,נועלת את הדלת ולוקחת תיק,לקחתי בגדים והנחתי אותם בתוך,בעוד שאבי ממשיך לדפוק על הדלת ומאיים עלי,זרקתי את התיק מעבר לחלון ויצאתי מהחדר,השקט חזר,אבל זה לא היה שקט רגיל,שקט מלחיץ כזה…אבי ישב על הספה מסתכל עלי במבט קר ושונא…הבקבוק בירה בידו,לפתע הוא קם והתקרב אלי
״לאן את חושבת שאת הולכת?״,שאל אותי
״אני עפה מכאן!״,אמרתי לו באומץ,מבלי לפחד.
הוא גיחך והוריד את ראשו,לפתע ניפץ את הבקבוק על השולחן ודקר אותי עם מה שנישאר,הדקירה הייתה כל כך חזקה,כל כך כואבת…
אבל הייתי חייבת לברוח לפני שהוא באמת יהרוג אותי,בכל כוחי יצאתי מהבית,ורצתי,הדקירה התחילה להכאיב יותר ויותר,והרגשתי אך אני מתחילה להיחלש,רצתי לעבר ביתה של אבישג,היא היחידה שתוכל לקחת אותי אצלה…

•אליאור•

התעוררתי עם פה יבש,שונא תרגע הזה שאני צריך לקום מהמיטה,ירדתי לקחת קצת מים ושמעתי דפיקה
מי דופק בדלת בשעה כזאת?,שאלתי את עצמי
פתחתי את הדלת ולירון עמדה שם,היא עמדה שם חיוורת ויד על בטנה
״לירון הכל בסדר?״,שאלתי בדאגה,לירון היא כמו אחותי הקטנה
דמעות זלגו מעיניה,היא הורידה את ידה ודם הייתה עליה,נלחצתי
״לירון מה קרה?״,שאלתי לחוץ
״זה…אבא שלי..״,אמרה בגמגום
הכנסתי אותה ותפסתי אותה,הלכנו לסלון והשבתי אותה
״מה זאת אומרת אבא שלך?״,שאלתי לא מבין,הנחתי תחבושות וכמה ניירות על השולחן
״אני לא יכולה…״,בכתה
הדקירה שלה הייתה רצינית
״לירון את חייבת ללכת לבית חולים״,אמרתי לה
״לא!…אני מתחננת״,נלחצה והתקפלה מכאב
״לירון את לא משאירה לי ברירה!,או שאת מספרת לי מה קרה או שאני הולך לאבא שלך!״,התעצבנתי עליה
היא השפילה מבט ובכתה,לפתע מישהו ירד וזאת היית אמא שלי
״אוי!…מה קרה?״,נלחצה והסתכלה על לירון
הסתכלתי על לירון שהייתה מפוחדת ולא הפסיקה לבכות
״היה מכות והיא זאת שקיבלה״,שקרתי לאמא שלי
״אוי מתוקה שלי…את חייבת בית חולים״,אמרה אמא שלי ללירון
אחרי הרבה שיכנועים,לקחנו אותה לבית חולים,לא הערתי את אבישג לא רציתי להבהיל אותה
כשהגענו לבית חולים הרופאים לקחו את לירון ואז הודיעו שהיא תישאר ללילה תחת השגחה
בארבע חזרתי לבית גמור,לא היה טעם לחזור לישון,המחשבות שלי היו תקועות בלירון,אבא שלה מתעלל בה לא מספיק שהיא איבדה את אמא שלה עכשיו אבא שלה מתעלל בה.
הייתי כל כך שקוע שהנס שלי התקרר והשעה הייתה חמש,הלכתי לסלון וראיתי סרט..

•אבישג•

התעוררתי בבוקר קריר,החלון היה פתוח ורוח קטנה נכנסה לחדרי,עטפתי את עצמי בשמיכה וירדתי,אליאור ישב בסלון וראה סרט
״אליאור?..״,שאלתי בקול צרוד
״אה?…״,שאל בקול עייף
התיישבתי לידו ואחרי כמה שניות שאלתי
״נפלת מהמיטה?״,שאלתי ועיני איימו להיעצם
״כן..״,גיחך,שמתי את ראשי עליו ובלי שום אזהרה נרדמנו ביחד
פתחתי את עיני שוב וראיתי שהשעה עשר
״שיט!..אליאור״,התעוררנו במהירות
״ואוי אני מת..״,אמר בעייפות
״איפה היית בכלל אתמול?, לא שמעתי שיצאת״,אמרתי
״לא יצאתי..״,התחיל לומר
״אז מה היה?״,שאלתי לא מבינה
״לירון הגיעה הלילה בוכה,דקרו אותה והיא נמצאת עכשיו בבית חולים״,אמר
״מה?!,מתי?,מה קרה?,למה לא הערת אותי?״,שאלתי בלחץ
״לא יודע…״,אמר וגירד את ראשו
״לא יודע?…יופי לך!״,התעצבנתי ועליתי לחדרי,התקלחתי והתלבשתי במהירות
ג׳ינס וקפוצ׳ון שחור,נעלתי אולסטר סידרתי תשיער וירדתי במהירות
״אני הקח אותך חכי..״,אמר אליאור
יצאנו מהבית והלכנו לבית חולים,לירון הייתה ערה וכשראתה אותי הייתה בלחץ
״אבישג…״,אמרה
חיבקתי אותה והיא בכתה,אליאור יצא והשאיר אותנו
היא סיפרה לי על אבא שלה והייתי בהלם,אני לא מאמינה שהאיש הזה שתמיד אהב את לירון והחשיב אותה כמו נסיכה מתעלל בה
כאב לי עליה
לפתע נשמעו צעקות מבחוץ,יצאתי לבדוק מה קורה
״אתה לא מחליט עלי!,זאת הבת שלי!״,צעק אבא של לירון,אליאור חסם לו תדרך ותפס אותו
״אבישג כנסי לחדר תנעלי תדלת!״,צעק לי אליאור
אבא של לירון נתן אגרוף לאליאור ורץ לעבר החדר
״תעופי מהדלת עכשיו לא כדי לך להתעסק איתי!״, אמר לי באיום,עמדתי ליד הדלת ונבהלתי
אבל פחדתי בישביל לירון,הוא תפס את ידי בחוזקה ולפני שהספיק לעשות לי משהו אליאור תפס אותו ונתן לו אגרוף בבטן,שוטרים הגיעו ותפסו אותו
נכנסתי בחזרה לחדר,ראיתי את לירון מחוץ למיטה ומתלבשת
״לירון..״,התחלתי לומר
״אני לא נשארת פה..״,אמרה בלחץ
״אני מבינה אותך…אבל לאן תלכי?״,שאלתי אותה
״רחוק מכאן לא יודעת..״,אמרה וסגרה את התיק
״לירון…זה לא פתרון לברוח״,אמרתי
״מה את מבינה?״,צעקה עלי
הבנתי אותה,מה יכלתי להגיד לה…
״לירון את תבואי אלי..ונמצא פתרון״,אמרתי לה
״אני..לא יודעת״,אמרה בגמגום
״תחשבי על זה!,את כמו בת משפחה אצלנו,יהיה לך טוב״אמרתי
היא פתאום התפרצה בבכי וחיבקתי אותה
״מה אני יעשה עכשיו אבישג…״,שאלה בבכי
״הכל יסתדר אני מבטיחה לך״,אמרתי לה