פרוורי הפלסטיק פרק 2

פרק 2:
"אני לא מאמין היא אמרה לא! לי!", התיישב אוליבר ושמט את ראשו אל בין שתי ידיו.
הוא וחברו ניק ישבו על הספסל במגרש. מחכים שכל השאר יגיעו לאימון הפוטבול.
"מה?", תמה ניק שבהה בנקודה רחוקה מעבר לשער.
"לורן? היא סירבה לבוא איתי לנשף".
"הגיע הזמן אחי", ניק הסתכל על חברו, מברך על הנערה הזאת שבבוא היום אולי תצליח למצוא את מתג ההפעלה של הלב של אוליבר.
"מה?" אוליבר הרים את ראשו מתוך ידיו אך לא הביט בניק.
"נו באמת אוליבר, אתה יודע מה יקרה אם תלכו לנשף! אתם תרקדו, תצחקו, תשכבו ואתה תשבור לה את הלב", אמר ניק כבדרך אגב ונשען על משענת הספסל.
"לא ניק אתה טועה.. היא שונה".
ניק הזדקף באחת, "מה זאת אומרת שונה?!".
"אני לא יודע אחי.. זה לא כמו אנדריאה או ג'ואן וכל אלו. לורן היא מיוחדת. החיוך שלה והעיניים שלה.. אני לא יודע".
ניק הפנה את מבטו לאוליבר והניח יד על כתפו, "מרקאם זה היה פואטי".

בדרכו חזרה הביתה נכנס אוליבר לסניף של מקדונלס.
"2 ביג טאקסס וצ'יפס גדול", המוכרת הנהנה, "תודה", אמר והלך לעבר השולחן שתפס ניק.
"אחי", המבט בעיניו של ניק היה מעט משוגע, כמו תמיד שהתלהב ממשהו.
"מה?"
"לורן והחברה שלה, נו איך קוראים לה? לאסי? יושבים במושב מאחורינו!", ניק חיכך את שתי ידיו כרוקח מזימה.
"מה?!", התלהם אוליבר.
"שתוק הם ישמעו אותך!"