״אני יודע את האישה של חיי…״ פרק 3

•אריאל•

סוף אחרי שהשיעור הזה ניגמר,יצאתי למחששה,ראיתי איזה אחד שהיה לי ממש מוכר
״אני רואה טוב? אדון אליאור וויצמן?״,שאלתי בחיוך כשזיהיתי אותו
״שנים אחי!״,חייך והתחבקנו
״מה?,סיפור אהבה?״,דור שאל
מגיל קטן היינו החבורה הטובה עם אליאור,בגיל 14 עזב והיום סוף סוף חזר
״בטח..״,צחקנו ואמרנו ביחד
״מתי חזרת?״,שאלתי
״אתמול,אחרי שיכנועים רבים״,אמר והוציא מפיו עשן
״אז מה חדש אצלך?,חברה או שנהיית הומו?״,צחקתי והדלקתי סיגריה
״לך לך יא חרא!,איזה חברה?,כל פעם אני רואה אחת יותר יפה,אין על חיי הרווקות!״,אמר בחיוך גאה
״תכלס…״,אמרתי ושקעתי במחשבות,תמונה של אבישג צצה בראשי,החיוך שלה,הריח שלה..כולה יום שהכרתי אותו ומשהו מדליק אותי בה
״ואתה?,חברה,או שלא השתנת מסטוץ לסטוץ״,צחק
״בטח סטוץ..״,חייכתי
״נו באמת אלי,לא שמת לב שהבחור מאוהב?״,דור חייך
״מי זה!!,אריאל מאוהב״,צחק עלי אליאור
״נו עכשיו תגיד לנו מי זאת״,אמר לי דור
״לך תחנק אתה!״,צחקתי
אחרי שסיימתי את הסיגריה קמתי ונשכבתי על הדשא,שומע שירים וחושב לעצמי האם אני באמת מתחיל להתאהב…

•אבישג•

״לירון,לא יפה שאת לא מציגה לנו את החברה החדשה שלך״,איזה אחד אמר ללירון
״תירגעו!,היא לא לרמה שלכם״,צחקה
״מה זה?״,שאל באיום ונתן לה כאפה בצחוק
״איי..די יא נודניק!״,צחקה ודחפה אותו
״נו עכשיו רציני,מי את?״,שאל אותי ושם ושם את זרועו סביב צווארה של לירון
״אבישג״,עניתי
״אבישג..מה?,חבר יש?״,שאל אותי בחיוך
״אויש אדיר,אף אחד לא תצא איתך רד מזה״,צחקה לירון ודחפה אותו
״אני רואה שאת אוהבת לקבל מכות היום״,אמר לה ותפס את צווארה מאחור
הם רבו מכות בצחוק ואני סתם ישבתי וחשבתי,התמונה של אריאל צצה בראשי,משהו בו הדליק אותי,הוא ערס נכון,והוא בידיוק זה שבחיים לא הייתי יוצאת איתו,אבל משהו בו פשוט מסקרן…
״כדור הארץ לאבישג״,לירון נפנפה את ידה מול פרצופי
״מממ…נזכרתי שאני חייבת לדבר עם המורה״,אמרתי לה
״לבוא איתך?״,אדיר שאל
״לא תודה״,חייכתי והתחלתי להתקדם לעבר המבנה
המורה אמרה לי שאני עכשיו אחראית לכך שאריאל יהיה רציני,אהבתי את זה שאנחנו זוג לעבודה
כשבאתי לחזור ללירון ראיתי מרחוק את אליאן,היא ישבה לבדה על הדשא ושמעה שירים,כנראה עוד פעם היה גרוע…
״לילי…״,התקרבתי אליה והיא הרימה את ראשה
״היי..לא ראיתי אותך״,אמרה והורידה את ראשה,היא הסתירה את פניה וייבשה את הדמעות שלה
״מה יש?״,שאלתי והתיישבתי לידה
״סתם,באמת..אני פשוט על היום הראשון קיבלתי נכשל במבחן״,אמרה בקול צרוד
״אני לא קונה את זה,נו תספרי לי..״,אמרתי לה
״סתם באמת,תחזרי לחברים שלך שוג,את סתם מאבדת את הזמן״,אמרה לי וקמה
״אליאן…״,היא הלכה במהירות ולא יכלתי ללכת אחריה,בידיוק חבורה של בנים עברו ואליאן נעלמה
״שוב פעם את..״,אריאל פתאום הופיעה
״היי..״,אמרתי מחפשת עם עיני את אליאן
״הכל בסדר?״,שאל אותי
״כן..סליחה״,חייכתי אליו
״אה…רציתי לדעת מתי באלך שנעבוד על זה״,שאל
״אמ…אנחנו יכולים היום אם באלך״,אמרתי
״סבבה,אצלי או אצלך?״,שאל בחיוך
״עדיף אצלי״,חייכתי בידיוק היה צלצול והתחלנו להתקדם לכיתות
״אז ניפגש…״,אמר לי אחרי שרשמתי לו על היד את הכתובת

•אלירן•

נדפקתי!,בית ספר דפוק!,למי יש כוח בכלל ללמוד עכשיו
קפצתי מהגדר ורצתי מהבית ספר
״היי!,ילד!״,לפתע השומר צעק לי,כוסעמק החיים בזבל
דפקתי ריצה ובשניה שסיבבתי את ראשי נתקלתי במישהו ונפלנו
״אתה מטומטם!?״,הקול היה של בחורה
הרמתי את ראשי וראיתי איזה אחת כוסית,היה לי עיינים כחולות ושיער בלונדיני
״מצטער..״,אמרתי
״טוב שאתה מצטער!״,אמרה בגלגול עיינים והעיפה את שיערה לאחור
״מטומטמת..״,מלמלתי והמשכתי ללכת
נכנסתי לבית חולים כמו כל יום,הפעם יותר קל לי,פעם הייתי צריך לקחת אוטובוס של שעה די להגיע לפה
כמו כל פעם היא שכבה על מיטת בית חולים,חייורות ולא זזה…
כל יום אני מקווה שהיום הזה יגיע,שהיא פשוט תפתח את עיניה…
כמה אני מצטער על זה שלקחתי לה חלק מהחיים,שאת גיל הבגרות היא לא כזה הספיקה,כבר שנה שהיא בתרדמת,שנה שאני בא לכאן כל יום ומתפלל שהיא תתעורר..
קוראים לה נטלי חן,נערה בת 16,היום היא צריכה יותר נכון להיות בת 16,אני לא מכיר אותה באמת
הכל קרה לפני שנה,חזרתי מאיזה מסיבה שתוי לגמרי,והחלטתי לצאת גבר ולהוכיח לכולם שאני יודע לנהוג,אני זוכר אך היא שכבה על הכביש,כמו מתה…
ואני זה שדרסתי אותה מהשטויות שלי,מאז אני לא מתקרב למכונית וגם לא לשתיה…

•אבישג•

״אליאן…נו תפתחי לי״דפקתי בחדר האמבטיה שאליאן נעלה את עצמה
״אבישג!,מישהו בישבילך״,צעק אבי מלמטה
זרקתי מבט אחרון בדלת שלא תיפתח לעכשיו וירדתי
אריאל עמד בכניסה לבית
״אריאל?,מה אתה עושה פה אחי?״,אליאור ירד אחרי
״אתם מכירים?״,שאלתי מבולבלת
״ברור…אריאל חבר ילדות״,טפח בכתיפו והמבט שלו גם היה מבולבל
״ואתם?״,אריאל שאל והצביע על שנינו
״אחותי הקטנה..״,אליאור ענה
זה עכשיו מובן,אריאל מהחבורה של אחי