אלה פרק 2
"היי, ילדה, קומי."
אלה הקיצה משנתה המתוקה בבת אחת. היא שמה לב שנרדמה, ועוד ליד הנער הגותי המדוכא עם האזניות. היא הסמיקה קשות ומיהרה לקום.
אלה נדחפה בתור לרדת מהאוטובוס, רק כדי לא לראות שוב את פניו של אותו נער. זה היה כל כך מביך, והיא אפילו לא ידעה עד הסוף למה.
"מה את חושבת שאת עושה?!"
איך היא יכלה לשכוח. לינדזי הרבסטר, יריבתה המושבעת משחר הימים (למעשה, ללינדזי לא היה מושג על קיומה של אלה בכלל, אבל אלה בהחלט ידעה מי היא לינדזי, ושנאה אותה עד עמקי נשמתה).
"סליחה…"
"את דחפת הרגע את לינדזי הרבסטר העדינה?!" טוב, היא לא היתה מאוד עדינה באותו רגע. היא החטיפה לאלה סטירת לחי.
"אאו…" אלה השפילה את מבטה. "סליחה."
"יופי, עכשיו לסוף התור," ציוותה לינדזי, מתקדמת בתור לאיטה.
"מה?"
"לסוף התור, חרצוצית, לסוף התור. א-ת ל-ס-ו-ף ה-ת-ו-ר," אמרה לינדזי לאט כאילו אלה עילגת או משהו.
"את לא יכולה להגיד לי מה לעשות," עמדה אלה על שלה.
"את רוצה עוד אחת כזו?" לינדזי הרימה את ידה. ובבת אחת חמקה אלה מתחת לבית השחי שלה, דחפה עוד עשר בנות פקאצות ומיהרה לרדת מהאוטובוס. לינדזי הרבסטר לא תגיד לה מה לעשות ויהי מה.
אבל עוד לפני שאלה הספיקה אפילו לשים את התיק שלה בלוקר, מישהו דחף אותה לרצפה, מישהי.
"היי, זה ממש כאב!" אלה קמה על רגליה, רועדת קצת, ופנתה לבדוק מי בעט בה.
כמובן, אלו היו לינדזי וחבורתה.
"תזהרי לך, אלה אנדאס, זה היה רק שמינית ממה שאני עוד יכולה לעשות לך," אמרה לינדזי בחיוך מרוח ליפסטיק ורוד, והלכה משם.
תגובות (0)