למרות ולא בגלל

אני אוהב אותך למרות ולא בגלל.
אני אוהב אותך למרות שאת מעצבנת אותי.

את מעצבנת אותי כשאת דואגת לבלגן את המיטה
מיד לאחר שאני מסדר אותה.
ואת גם מעצבנת אותי כשאת אף פעם לא מקפלת
את השמיכה שלך לאחר שימוש.

את מעצבנת אותי כשאת מורחת לק ומשאירה
אותו פתוח באופן קבוע.
את עוד יותר מעצבת אותי כשאת מסירה אותו,
ושוכחת לסגור את מיכל האצטון.

את מוציאה אותי מדעתי, כשאת מקלפת בננה
ואף פעם לא זורקת את הקליפה שלה לפח,
ואם לא אני, סביר להניח שהקליפה הייתה מונחת
על השולחן למשך פרק זמן לא מבוטל.

אני שונא את זה שאת מתעצלת להכין קפה
כי אז תצטרכי לשטוף כלים-
ואז מנצלת את העובדה שאני מרתיח מים.

את מעצבנת אותי כשאת גורמת לי לעשות דברים
שאני לא רוצה בזכות החיוך עם גומות העמוקות האלו,
ובזכות העיניים המהפנטות שלך, שנוצצות מרוב התרגשות
והנמשים המדויקים על המצח שנעלמים כשאת מכווצת
את הפנים.

אני אוהב אותך למרות שאת לא מתאפקת מלהירדם
על הספה מיד לאחר ארוחת הצהריים,
כשאת נראית כמו מלאך.
ולי לא נותר דבר-
מלבד הבהייה בך.

אני אוהב אותך למרות שאני יודע שאת פחות.
אני אוהב אותך למרות שאני פגוע.
אני אוהב אותך למרות שעזבת.
אני אוהב אותך למרות שאני שונא אותך.
אני אוהב אותך למרות שאת לא מתקשרת.
אני אוהב אותך למרות שיש לך מישהו אחר,
למרות שאת לא חושבת עליי,
למרות שהפסיכולוגית שלי אומרת לי שמספיק!
אני אוהב אותך למרות שאת רחוקה,
למרות שהמשכת הלאה, למרות שעכשיו את בן אדם אחר.
אני אוהב אותך למרות הכל, אני אוהב אותך ולא משנה מה.
אני אוהב אותך למרות שזה גורם לי לשנוא את עצמי.
אני אוהב אותך למרות ולא בגלל.