חייכנית
הנה ההמשך:)
מקווה שתאהבו!

החלטה גורלית – פרק רביעי!

חייכנית 14/06/2012 759 צפיות 5 תגובות
הנה ההמשך:)
מקווה שתאהבו!

"ג'ן די… אני לא יכול לראות אותך ככה.. אל תתפרקי לי עכשיו.." אמר לי רועי בתחינה.
"תגידי משהו… כל דבר!". הסתכלתי על אחי במבט חלול. אחי, הבן אדם היחיד שנשאר לי עכשיו. מה הוא מצפה שאני אגיד? שכואב לי? לא. אני לא נשברת מול אף אחד. אפילו לא מול אחי. גם אם הייתי רוצה, לא הייתי מצליחה לבכות. אחרי שחסמתי את את עצמי כל כך הרבה שנים מפני הישברות, אני כבר לא יכולה להתחרט. אני מסתכלת לצד ורואה את הבלונדינית הזאת, ממשיכה להסתכל עליי ולחייך. ליתר דיוק, החיוך כבר הפך לצחוק משועשע. "ג'ן.. אנחנו שנינו בסיפור הזה.. בבקשה תיפתחי בפניי.. את יודעת ש.." התחלתי ללכת לכיוון הבלונדינית, מפסיקה את אחי באמצע המשפט. רועי נשאר מבולבל לרגע. "ג'ן לאן את הולכת?" הוא קרא לעברי, אבל אני הייתי בשלי. נעצרתי צעדים ספורים ממנה, מקשיבה לקולה המחליא. "רוצה להסביר לי למה את צוחקת ככה?" שאלתי אותה בתקיפות, מביטה ישירות בפניה. היא הביטה בי מספר שניות, וגל חדש של צחוק עלה בגרונה. הרגשתי איך הדם שלי משתולל בתוכי. איך ידיי מתחילות לרעוד מכעס. כיווצתי את ידיי לאגרופים קמוצים, מתאפקת לא לקפוץ עליה. "אם לא תדברי עכשיו זה יעלה לך ביוקר." אמרתי לה, מזהירה אותה לפני שיהיה מאוחר מדי. אני יודעת שיש לי שליטה בכעסים, אבל אני מודה שהפעם, הייתי יותר משמחה לקפוץ עליה עם אגרופיי. רק חיכיתי להתגרות אחת אחרונה.
היא הפסיקה לצחוק פתאום. היא החלה מתקרבת אליי לאט, מצמצמת את הפער בינינו. היא הביטה ישירות לתוך עיניי הבוערות, רצינית ביותר.
"אני כל כך שמחה שקיבלת את מה שמגיע לך… את לא יודעת אפילו כמה.." היא אמרה לי בארסיות.
פערתי את עיניי, מנסה לעכל את מילותיה. "את רוצה להגיד לי שהיה לך קשר לרצח?!" שאלתי בחצי צעקה. "לא רק קשר," היא המשיכה, לא מפסיקה להתגרות בי, "עשיתי זאת לגמרי לבד.. וכל כך נהניתי מכל רגע..". זהו. זה הסימן שלי. הרגשתי איך כל הגוף שלי גועש, הדם עולה לי לראש. התקרבתי אליה, דוחפת אותה מעט לאחור. "אני מבטיחה לך שאת תתחרטי על זה" אמרתי לה באיום.
"ג'ן!" צעק פתאום רועי מהמדרכה השנייה. כמעט שכחתי שהוא שם. "מה את עושה שם?".
"נראה לי שאני ואת צריכות לדבר בפרטיות לא?" שאלה אותי הבלונדינית בערמומיות. היא הניפה את ידיה באוויר וסובבה אותן בתנועות מעגליות. הסתובבתי לאחור וראיתי איך דמותו של אחי מיטשטשת לנגד עיניי. "מה את…?!" צעקתי צעקה חנוקה. "רועי!" צרחתי לאחי, אבל הוא כבר לא שמע. ממש לנגד עיניי ראיתי את דמותו נעלמת עם הרוח. הבטתי במקום בו הוא עמד מספר רגעים נוספים, מנסה לעקל את המחזה שראיתי. הסתובבתי לאחור, מחכה לקבל הסבר למה שראיתי, רוצה כבר להניח את ידיי על הבלונדינית הארורה, אבל חיכתה לי הפתעה. הבלונדינית נעלמה, השאירה אחריה רק פתק קטן.
"ההפתעה שהכנתי לך לא הספיקה? זה בסדר, מזל שנשאר לי טעם של עוד".


תגובות (5)

למה היא רוצה להרוס לה את החיים??
היא כלבה בת כלבה הבלונדה הזאת
תמשיכי

15/06/2012 09:36

נפלא! הפכת את זה לסיפור כל כך מהמם, מותח ובדיוני!
הבלונדינית הזאת…שונאת אותה…
מעניין מה יהיה הלאה…
תמשיכי מהר! :)

15/06/2012 10:33

ממה שניראה כ"סתם סיפור נחמד על ילדה מתבגרת" זה הפך לאיזה שילוב של מתח-פנטזיה, אהבתי :) את כותבת כל כך יפה, ואני באת לא מבינה איך ג'ן לא נשברה והתחילה לבכות שם כי..ההורים שלה נרצחו, זה משהו שבהחלט היה גורם לכל המחסומים שלי לקרוס, אבל הי כניראה שיש אנשים שעברו כל כך הרבה בחיים שלהם שאין כבר דרך לפרק את המחסומים שבנו לעצמם.
שבת שלום שלום :)

15/06/2012 11:21

חחח יובל אם אני אגלה לך עכשיו למה היא רוצה להרוס לה את החיים, זה קצת יהרוס את הסיפור… לא? D:
חולמנית – מלא תודה על התגובה:)
וקייטי, שמחה שאהבת! שבת שלום=]

15/06/2012 12:37

לא. אכפת שיהרוס
אבל למה היא כזאת כלבה אלא היא נישקה את החבר שלה
אז תני רמז

16/06/2012 11:15
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך