אבא'לה פרק 2

נכנסנו לביתו של אבי (הביולוגי) הוא הכין לנו תה ועוגיות והתחיל לדבר "איך מצאתם אותי?" הוא שאל "ראיתי באתר אחד שפרסמת את הרחוב שבו אתה גר" אמרה שרונה "למה מסרת אותי לבית היתומים?" התפרצתי "אה.. זה מסובך" הוא ענה "יש לנו את כל הזמן שבעולם!" התחצפתי "אוקיי,כנולדת היינו צעירים בני 19 ואמא שלך מתה ולא ידעתי איך לטפל בך אז…" הוא ענה "זו סיבה?" שאלתי "את לא מבינה איך זה היה, את היית חמודה אבל… " הוא ענה "זה כבר לא משנה" אמרתי "נכון ילדה, מה שהיה היה!" אמרה שרונה "אין לך אישה אחרת?" שאלתי "לא" הוא ענה "אני לא מסוגל, אהבתי מאוד את אמך!" "או.." אני אמרתי . אחרי כמה דקות אמרה "אוי, רונה צריך ללכת!" אמרה שרונה "טוב…ביי" אמרתי "ביי" הוא אמר "להתראות" אמרה שרונה והלכנו …
ואני כתבתי ביומני :
'יומני היקר!
היום הלכתי לאבי הביולוגי קוראים לו שלומי סרן והוא גר בהרצל היה מאוד כיף ואין לו אישה! הוא אמר שהוא אוהב אותה מאוד! אבל לא העזתי לשאול אותו אם הוא יקח אותי לביתו ואגור שם , אבל לא משנה..'
אחרי שכתבתי הלכתי למחלקת התינוקות ועזרתי לאורנה (היא אחראית על התינוקות ולפעמים אני עוזרת לה) התינוקות חמודים אבל חבל שהוריהם נטשו אותם!
אחרי חודש:
"רונה בואי" אמרה שרונה "מה קרה?" שאלתי "ברחוב של אביך יש שרפה!!" היא ענתה "מה?" שאלתי, הייתי המומה "בואי כבר!" היא אמרה כשהתקרבנו לרחוב ראינו את השריפה היא הייתה בכל הבניין "שלומי שם" אמרתי "כלומר אבא" ויצאתי "לאן את הולכת?" צעקה לי שרונה ואני רצתי לא הקשבתי לה "אוי לא הוא בפנים!" אמרתי (זה היה ביום שבת) אחרי כמה דקות נחבא השרפה נכנסתי לבניין שנשאר ולא מצאתי את הבית של אבא שלי "לא, זה לא קורה לי!" ובכיתי
והנה אני עכשיו נשארת בלי אמא ואבא כי אני יודעת שהם מתו.
ואני מקווה שמישהו יאמץ אותי.