זכרון,אהבה,לעוף,סוף,פחד,כתיבה

זוכרת אז?

28/01/2015 707 צפיות תגובה אחת
זכרון,אהבה,לעוף,סוף,פחד,כתיבה

זוכרת מה שהבטחנו לעצמנו אז?
זלזלנו כל כך בפרטים הקטנים.
הלילות היו חמים והאוויר חדר לריאות,
יכולנו אז לעוף, מלאכים כלואים בגוף.

מאז הזמן נהפך משמים לים,
פרחים שהכרתי נהפכו לעצים.
עצים שהכרתי נגדעו,
שוב ניסיתי לבנות בית עם עובר אורח.

זוכרת אז? עשינו מה שבזין שלנו,
כל מגע קיבל תוקף של קדושה.
הלב הכיר רק דבר אחד,
היום כל טיפת עתיד צריכה להילחם בצבא של עבר.

לפעמים לא נראה לי הגיוני שמה שיש לכם יהיה מנת חלקי יום אחד,
אני כותב כי אין לי את האומץ לעשות.

וזה עוד לא נגמר,
כנראה שבקרוב יהיה מחר.
יש עוד זמן להמריא,
בסוף זה יקרה, את תראי..


תגובות (1)

אני קצת מקנאה עכשיו. מגיל 0 כל דבר שאני כותבת זוכה לסחוט מחיאות כפיים רועשות ואלפי מחמאות.
על כל קטע כתיבה יש לי מה להעיר, פה הוספת, שם אמרת, שני נקודות ולא שלושה וכו' וכו'.
בפעם הראשונה אני קוראת קטע של מישו ואני מקנאה, מקנאה שלא אני חשבתי לכתוב את מה שכתוב פה, את העומק שבין המשפטים שמבחוץ נראים כל כך.. פשוטים אבל אוספים לתוכם המון רגש. כל קטע קטע אהבתי. באמת שכן.. ממש באלי להכיר אותך עוד! אם באלך תשלח לי מייל ונכיר.. [email protected]

29/01/2015 01:39
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך