הפחד שעוצר אותי

אני יושבת לידך,
אתה קרוב אלי, אבל לא מבפנים.
אתה לא יודע את הסודות שלי,
ולא מה אני מחביאה.
הבטחתי שלא אגלה לאחרים עליך,
אתה הבטחת שלא תספר מה קרה.
אבל בעצם, למה אני צריכה להסתיר?
הרי לא עשיתי משהו לא בסדר.
ובכל זאת, הסכמתי, ולא ספרתי.
בגלל הפחד שתברח לי מן הידיים.

אני יודעת מה קורה בתוכך,
אבל אתה לא יודע עלי כמעט כלום.
מרגישה שקופה, ולא בפעם הראשונה.
אני רוצה שתתייחס אלי, כמו אל מלכה.
אני רוצה שתבין, שתתנהג כמו שצריך.
אבל העולם לא מושלם – אני לא נסיכה,
ואתה לא נסיך.
ואני הסכמתי, וגרמתי לעצמי להסתבך, ולא ספרתי.
לא ספרתי מה יושב לי הלב, מה אתה מחביא.
בגלל הפחד שתברח לי מן הידיים.

אף אחד כבר לא יכול להציל אותי,
עשיתי את שלי, ואני לא גאה.
רק אתה, נשארת לי, רק אתה.
אבל אילו יכולתי, הייתי מחליפה אותך.
אילו באמת יכולתי. אבל הלב מונע ממני זאת,
בפעם הראשונה, הלב שלי בוחר בדרך הלא נכונה.
לא ספרתי, ואני עדיין לא מספרת.
אבל בפנים, אני רוצה אחרת.
אני רוצה אותך, אבל גם לא רוצה להפר את החוקים.
ולבסוף הסכמתי,
בגלל הפחד שתברח לי מן הידיים.