״אני יודע את האישה של חיי…״ פרק 2
•אריאל•
״ארי…אתה הולך ישר אחרי בית ספר לחנות?״,אימי שאלה אותי כשהייתי בדרך לצאת
״אני הקפוץ לבית לכמה דקות..״,הרגעתי אותה,אימי תמיד שנאת להישאר לבד,אבל הייתי חייב לעזור ולעבוד,מי יטפל בה אם לא אני?
״אל תעשה שטויות..״,נישקה את ראשי
״אל תדאגי..״,קרצתי לה ויצאתי
נכנסתי לאוטו ונסעתי לבית ספר,כמו בכל בוקר מרגיש כמו מפורסם הבנות מחכות לי בשער
״אריי,אתה לא מבין!״,קפצה עלי איזה אחת מכיתה ט׳
״שמעי מאמי אני חייב לזוז,דברי איתי אחרי זה״,אמרתי לה רק שתלך מימני
כמו תמיד הגעתי מאוחר לשיעור,באמצע המסדרון עצר אותי המנהל
״אדון לוי היקר..״,קרא לי בעצבים
״בידיוק נכנסתי לכיתה..״,אמרתי
״תקשיב,לא חבל להדאיג את אמא ולהגיד לה שהבן שלה לא לומד?״,שאל אותי,הוא יודע את המצב.
״אני באמת משתדל..״,אמרתי
״תקשיב לי,במשך חודש שלם אתה יורד לכיתה י׳,ואני רוצה שתראה לי שאתה רציני,אם לא
אמא באמת תתאכזב…״,אמר
יופי זה מה שחסר לי עכשיו,לרדת לכיתה י…
גלגלתי את עיני והלכתי אחריו,הוא דיבר כמה דקות עם המורה והם סימנו לי להכנס,כרגיל הבנות האלה ביקשו מימני לשבת לידן,כל הבאסה שלי הלכה כשראיתי אותה,זאת שבאמת מצא חן בעיני,כל הבנות התלהבו והיא הייתה היחידה שלמדב,בעולם שלה.
״תשב אריאל…״,המורה העירה אותי ממחשבותי, והתיישבתי שולחן לידה,ליד איזה אחד.
׳תירגע אריאל!,כולה בת אחת שלא מתענינת בך ומשחק אותה קשה להשגה!,יש לך עוד מלה בהות שרוצות אותך..׳,הקול שבראשי אמר
״היי..״,חייכה אלי כשהרימה סוף סוף את ראשה
״היי..״,עלה לי חיוך מטופש כזה
היא צחקה במבוכה וחזרה לכתוב
אחרי שלמדתי קצת,שלחתי לה פתק ׳עכשיו שאני איתך בכיתה,אני יכול לדעת את השם שלך?׳,שלחתי לה
״תעצרו דקה כולם,אני רוצה להגיד לכם משהו״,המורה אמרה
היא עדיין לא ענתה והתרכזה בדבריה של המורה
״אני רוצה לחלק אותם לזוגות,כל אחד צריך לחפש לי נושא על הסיפורים שאני מחלקת,בנוסף לזה אתם תיהיו צריכים להגיש את זה עם הסיפור שלכם״,אמרה
מישהו הבין מה היא אמרה?,לא הבנתי מילה…הפסקתי לשמוע עד להתחלק לזוג
היא חילקה בזוגות תלמידים
״אבישג ואריאל״,חיפשתי את האבישג הזאת
זאת עם היופי המיוחד הייתה אבודה אז ניגשתי עליה…היום הכי טוב אם זה היא אבישג
״אריאל?״,שאלה
״אבישג״,חייכתי
״אז ככה קוראים לך״,אמרתי
״זה הוא שמי…בחרת נושא?״,שאלה
״אה…את דווקא יותר חכמה מימני,תבחרי את״,אמרתי
״מה דעתך על רמיאו ויוליה״,שאלה
״לא כזה משנה לי..״,אמרתי
בידיוק היה צלצול ומישהו התקשר אלי…
•אבישג•
אריאל זה שמו,הוא היה מיוחד בעיני…
כבר אהבתי את ההתחלה של הלימודים,אנחנו זוג לעבודה
״היי,נו אך היה השיעור הראשון?״,לירון שאלה אותי
״סבבה לגמרי״,חייכתי
פתאום הבחנתי שיש לה סימן כחול על הלחי
״מה קרה לך?״,שאלתי ונגעתי לה בלחי
״או…מפגרת שכמותי,הייתי כל כך מרוכזת בחתיך אחד שנכנסתי בלוקר״,צחקה,הרגשתי שהיא משקרת לי
״את בטוחה?״,שאלתי
״כן נודניקית,אל תאמיני״,אמרה ונהיית עצבנית
״למה את עצבנית?״,שאלתי והלכתי אחריה
״לא עצבנית,פשוט המורה הדפוקה הזאת כבר מתחילה איתי״,אמרה בעצבנות
״מה ציפית?,שפשוט נחזור ללימודים וימשיך החופש?״,גיחכתי
היא צחקה גם והתיישבנו בהפסקה
•אליאן•
היום הראשון שלי,ואו!,כמה כייף…
השיעורים הראשונים עברו דווקא בסדר…עד עכשיו
״מרוכזת כל כך שנתקלתי במישהי
״מטומטמת!,החולצה החדשה שלי!״,צעקה עדיברה בסנוביות
״מצטערת..״,אמרתי
״מצטערת?,לא מענין אותי שאת מצטערת!,את יודעת כמה היא עלתה לי?״,צעקה
״תירגעי…זאת רק חולצה״,אמרתי,אולי באמת הייתי צריכה לשתוק
״תיראו אותה,אין לך בושה חתיכת דפוקה״,אמרה
״תתכוני לקבל צרות על זה!״,אמרה לי ודחפה אותי עם כתפה
״מטומטמת,מעכשיו את מחוקה לכולם אחרי שהתחלת עם שירלי״,אמרה לי חברתה והלכה אחריה
כל המבטים של כולם היו עלי,חיבקתי את הקלסר שהיה בידי ויצאתי מהמבנה לגינה
מושלם אך שהתחלתי תיום!
התיישבתי לבד מאחור ואוזניות באוזני,מחוקה תמיד..
תגובות (1)
חיים אהבתי מאוד את הכתיבה שלך ואל תשימי לב יותר לסימני פיסוק, וטעויות כתיב. היחדיה בפרק הזה זה ה זוהי* לא זו היא. חוץ מזה אהבתי:)