הכאב שמשתלט עלי

הכאב שיש לי בלב, אי אפשר למחוק אותו.
המילים כבר חרוטות, החור כבר פעור.
מכות נעלמות אחרי כמה זמן –
אבל הכאב, האשמה – שפגעו לי בלב,
נשארו שם, וישארו לעולם.

אין כבר דרך חזרה,
אין דרך לתקן.
הכאב נשאר, כואב, מר.
חודר לתוך ליבי, ולאט לאט שובר אותי.
הוא מרסק מבפנים, לא מוותר.

והכאב, הכאב הוא הרגש היחידי שבוער בי.
הוא הדבר היחידי שגורם לי לחיות.
מתעוררת כל פעם לאותו החלום,
לאותה המציאות המפחידה.
והכאב, הוא היחיד שגורם לי לחיות.
אבל לא בשלווה.