סיפור ערסים / אהבה~ 3 מילים אחרונות ~ פרק 17

~ נקודת מבטה של מדיסון ~
" עמית !!" צעקתי עליו ונתתי לו סטירה חזקה על הלחי שהשאירה סימן אדום .
" יא סתומה מה את מרביצה ??" צעק חזרה ושם את כף ידו על הלחי המוכה .
" מה אתה מנשק אותי?? עכשיו לך מפה " צעקתי עליו
" סבבה אבל רק שתדעי שזה לא נגמר " אמר והלך .
" פשששש מדיסון מגיע לך מחיאות כפיים " שמעתי מישהו אחורה , זה היה אריאל , הסתובבתי אליו והוא נראה עצבני .
" על מה אתה מדבר ?" שאלתי מבולבלת
" את והנער הזה … עמית ?.. כן ניראלי שככה קוראים לו " אמר אריאל בציניות , איך לעזאזל הוא יודע ? בת זונה , שונטל !!
" אריאל תשמע זה ממש לא ככה " אמרתי והוא התקרב אליי יותר ואח בידי בחוזקה עד כדי כך שזה כבר התחיל ממש לכאוב
" זה בדיוק ככה מדיסון ! את כול הזמן הזה אומרת לי שאני חתיכת סטציונר שמזדיין עם כול העולם ושלא אכפת לו מכלום , אבל את יודעת מה ?כנראה שטעית אולי בכלל זאת את ! חתיכת שרמוטה מפגרת ! עשיתי הכול כדי שתיראי שאני משתנה בשבילך ! הורדתי בשבילך את האגו שלי ! הראיתי לך שמאחורי המסכה יש בנאדם אמיתי ! אבל את עכשיו אני מבין שעשיתי את זה בשביל זונה שקרנית !" אריאל צעק את כול מה שעלה לו לראש .
" אריאל אבל תקשיב שנייה .." הקול שלי רעד מרוב דמעות שלאט לאט זלגו להם .
" מדיסון את חתיכת כלבה מזדיינת ! בוגדת ! שקרנית ! אני ואת גמרנו !! אז אל תזייני עכשיו את השכל על זה שעמית אשם ואת היית הקורבן " אמר בכעס .
" אתה מוכן פעם אחת לסתום ת'פה שלך ולהקשיב לי ! אתה בכלל לא יודע מה קרה !! למה אתה סתם מאשים ???" צעקתי עליו .
" אין מה להסביר מדיסון !! במילא.. רק היום התחלנו להיות יחד …ואת יודעת מה וטוב שכך , הזמן הקטן שלנו יחד גרם לי להבין שאת סתם צבועה מניאקית , עכשיו תעשי טובה ותעלמי לי מהעיניים , אני לא רוצה לראות אותך יותר " אמר אריאל בכעס והלך ….
התיישבתי על הרצפה , צופה בו הולך ומתרחק הדמעות לא הפסיקו לזלוג .
~ צלצול טלפון ~
" הלו " אמרתי מנסה לשמור על קול יציב .
" היי מתוקה , אני עם האוטו מול השער של בית הספר , זוכרת שאנחנו צריכות לבוא לרופא בקשר לבדיקות ?" אמרה אמא , שיט שכחתי מזה .
" אוקיי אמא אני באה " אמרתי במהירות , קמתי והלכתי עם התיק לכיוון השער .
" לאן הגברת הולכת ?" שאל מוטי , השומר .
" אמא שלי מחכה לי " אמרתי והצבעתי מעבר לשער לכיוון הג'יפ השחור .
" אוקיי ביי חמודה " אמר ופתח לי את השער .
" תודה " אמרתי , מנגבת את הדמעות שהחלו שוב לזלוג , אני חייבת לגרום לאריאל להקשיב לי , רק התחלנו להיות יחד זה לא יכול להיות שזה כבר נגמר ?
" היי מתוקה " אמרה אמא כשנכנסתי להתיישב במושב הקדמי לידה .
" היי " אמרתי לא מסתכלת עלייה .
" איך היה עד עכשיו ?" שאלה אמא ויצאה מחניית בית הספר .
" מדהים " שיקרתי
" מדיסון הכול טוב חמודה שלי ? את נשמעת כאילו בכית " אמרה אמא בקול מודאג , הסתובבתי אליה והיא הביטה בי בדאגה .
" מתוקה שלי למה את בוכה ?? ספרי לאמא " אמרה
" אמא דיי אני בסדר , סתם אידיוט מפגר אחד שמאמין לכול דבר שהוא רואה " אמרתי בעצבנות
" אהה אז זה בחור ???" אמרה בהתרגשות אבל גם בדאגה .
" מ..ה? אמא לא פשוט עזבי , טוב ?? " אמרתי והמשכתי להביט אל החלון .
" מה זה עזבי ?אני יכולה לעזור לך " אמרה אמא וגלגלתי עיניים
" את לא ! אמא בבקשה פשוט תמשיכי לנסוע אני בסדר " אמרתי וחייכתי אליה חיוך קטן .
" טובטוב לא שאלתי כלום" אמרה .

~ נקודת מבטה של ליאן ~
" מה לעזאזל ??" מלמלתי כשראיתי איזה זונה נמרחת על אמיר , התקדמתי במהירות אליהם .
" עופי ממנו " אמרתי ואמיר הביט בי ומיד ניסה להוריד את הפרחה ממנו , עכשיו הוא נזכר ?
" סליחה אני לא זוכרת שאת הבוסית שלי " אמרה בקול הפרחי שלה .
" זה חבר שלי יא בת אלף !! אמיר למה אתה לא מזיז אותה ??" צעקתי עליו
" אני מנסה את לא רואה ?? היא זאת שבאה להתיישב אליי , אופק קומי כבר " אמר לה בעס והיא קמה בסוף
" כלבהה" אמרה לי שהלכה חזרה לשולחן שלה .
" יופי שנזכרת באמת …" אמרתי לו ובאתי ללכת אך מיד הוא אחז בידי
" נשבע לך שהיא פשט לא רצתה לזוז ממני " אמר
" אתה בטוח שרק היא לא רצתה ?" אמרתי בכעס
" את באמת חושבת שאני מסוגל לעשות את זה ?? היא סתם כלבה שאוהבת להימרח , בחיים לא הייתי נוגע בה " אמר אמיר בעצבנות
" עובדה שעכשיו כן " אמרתי בכעס והוא אחז עם ידיו בפניי .
" מה את עושה עכשיו סצנה ???" אמר בכעס
" לא עושה סצנה !! סך הכול אומרת מה שראיתי ואתה יודע מה לך , לך אליה , ראיתי איך הבטת בה " צעקתי עליו וכול הקפיטריה הביטה בנו .
" ועל מה אתם מסתכלים ?? לכו לעזאזל כולכם !" אמרתי בכעס ויצאתי מהקפיטריה .
חיפשתי את מדיסון , היא לא הייתה דווקא שאני צריכה אותה !
אז החלטתי לצלצל אליה .
" מדיסון אח שלך כזה זבל את לא מאמינה .." היא קטעה אותי
" ליאן אני עכשיו בבדיקות נדבר אחר כך " אמרה בקול רועד , שמאוד הדאיג אותי , היא בכתה , אני מכירה אותה .
" טוב דברי איתי אחר כך " אמרתי והיא ניתקה . סעמקק עוד נשארו איזה 3 שעות לבית ספר המחורבן הזה .
רצתי לכיוון הלוקרים , הייתי צריכה לקחת ספרים לשיעור הבא אבל אז נתקלתי במישהו .
" נוו קיבינימט סתכלי לאן את הולכת !!" צעק הנער
" שאני אסתכל ?? סתכל אתה יא פגוםם" צעקתי על הנער חזרה .
הוא היה חתיך …ערס אבל חתיך .
היו לו עיניים אפורות , שיער שחור מארינס גבוה לצד ועגיל אחד באוזן הימנית .
" בונא דברי יפה אחושרמוטה " אמר ואחז חזק בידי .
" קודם כול אל תיגע בי חתיכת זבל , יאללה נתקענו אחד בשניה , צחוקים דאחקות , צעקות קיצר הבנו עכשיו יאללה כול אחד ימשיך בדרכו " אמרתי והלכתי ללוקר שלי להוציא את הספרים .

…………………………………………………………………………………
דמות חדשה : שון גולן , בן 17 וחצי , ערס , סטציונר , שותה , מעשן , בחורות כול יום , חבר ילדות של מדיסון , עשיר , מניאק , אגואיסט , היחידות שהוא מכבד ויכבד בכול חייו זה מדיסון בר לב , אמא שלו ואחותו הקטנה בת ה-4 לין . אבא שלו בכלא כבר 4 שנים .
…………………………………….המשך הסיפור………………………………….

~ נקודת מבטו של שון ~
" זונה " אמרתי אחרי השיחה עם המוגבלת הזאת ,, אומנם מוגבלת אבל כוסית !! אחושרמוטה !! אין הייתי עושה אותה !
~ צלצול ~
אחרי 20 דקות החלטתי להיכנס לשיעור מתמטיקה .
" נו אדון גולן , החלטת סוף סוף להגיע לשיעור ??" אמרה המורה בכעס כשראתה אותי נכנס לכיתה .
" אחרי התלבטויות קשות המורה " אמרתי והתיישבתי במקומי , שם רגל על רגל .
" התגעגעתי חתיך שלייי " אמרה לי שיר , זאת שהתיישבה לידי .
" גם אני יפה שליי ! מאוהבך אני " אמרתי ונישקתי אותה לשנייה וחזרתי לשמוע את הדיבורים המשעממים של המורה .

~ נקודת מבטה של מדיסון ~
" תצטרכו לחזור בעוד שבועיים לבדיקות חדשות " אמר לנו בסוף הרופא אחרי שהסביר לנו על הבעיה .
" אוקיי אין בעיה , תודה " אמרה אבא ויצאנו מהחדר …. התהלכנו במסדרון ואז נעצרתי באיזשהו חדר , ראיתי איש שוכב על מיטה , כולו פצוע , הוא היה מוכר לי .
" אמא אני כבר באה , תמשיכי לאוטו " אמרתי ואמא הנהנה והלכה .
" שלום " אמרתי בשקט והתקדמתי לאיש הפצוע .
" ירין ?" שאלתי מופתעת , זה החבר הזה של עמית … מה קרה ?

"