“את הסיבה שהחיים שלי כבר לא אותם חיים” פרק 23

"היי סימונה , מה את עושה?"
"בדיוק מכינה ארוחת ערב .." כן כבר ערב , הזמן טס כשנהנים
"אז אני יעזור לך"
"מה פתאום אין צורך , את אורחת .. ואני מסתדרת" סירבה
"נו מה אכפת לך ? אין לי גם ככה מה לעשות , הבן שלך נוחר , לא ישן כל הלילה"
"מה למה הוא לא ישן?"
"אה כי לא הרגשתי טוב , אז הוא היה איתי" אמרתי משקרת חלקית , תאכלס באמת לא הרגשתי טוב
"אווו כפרה בן שלי , ג'נטלמן אמיתי כמו שצריך" אמרה מרוצה
"כן את צריכה להיות גאה בו"
"אני תמיד גאה בו , זה אבא שלו שלא .. אבל עזבי את זה לא משנה , את יודעת משהו ? הרבה זמן לא ראיתי את דניאל מחייך ככה כמו שהוא איתך , הרבה זמן לא ראיתי אותו מאושר , ואם זה קורה בגללך אז אני שמחה .." אמרה מלאה בשמחה ואני הסמקתי מבושה
"וואוו תודה סימונה , דניאל מיוחד , הוא סתם משחק אותה קשוח ובלי רגשות מבחוץ , אבל מבפנים הוא כל כך רגיש ודואג"
"כן זה דניאל שלי"
"טוב אז אני אכין את הקינוחים פנקייקים וסופלה שוקולד עם גלידה"
"אז אני אכין סלט עם טוסטים , ולחם עם גבינות"
התחלנו לבשל , ואחרי שעה תיקתקנו הכל , התעקשתי לשטוף את הכלים , ולהעביר סמרטוט על הרצפה , לבסוף סימונה נאנחה והסכימה אך רק בתנאי שזו פעם אחרונה .. שיפשפתי טוב טוב את כל הכלים ושטפתי , ואז לקחתי דלי עם מים סמרטוט וחומר , סחטתי אותו טוב טוב והעברתי במטבח כסיימתי שמתי את הדלי והמגב במקלחת והתיישבתי ליד סימונה בסלון ..
"מזה הרגת אותי אמא מאיפה כל הריחות האלו" שאל דניאל בעייפות תוך כדי שמשפשף את עיניו
"אווו בווקר טווב גם לך" צעקה סימונה
"מאמי למה לא הערת אותי ?"
"ניראלך עד שישנת טוב לעומת בלילה" צחקתי
"חחחח מעתיקנית"
"לא זכור לי שיש לך זכויות יוצרים" קרצתי
"סתמי ובואי תביאי נשיקה"
"חחח איכס מגעיל תצחצח קודם שיניים"
"הלו אדון דניאל , תשלוט ביצרים שלך" אמרה לו סימונה וצחקתי
"טוב אני מבין שאני לא רצוי פה , עליתי למעלה תקראו לי לארוחת ערב"

~דניאל~
עליתי לחדר שטפתי פנים וציחצחתי שיניים , ליה עדיין ישנה במיטה , ישבתי מול המחשב והתחברתי לפייסבוק אחרי שנים , 20 בקשות חברות ואני לא מגזים , 50 הודעות שלא נדע , ואיזה 200 התראות , טוב שמעו אני פופלארי אבל לא ידעתי שעד כדי כך .. חחחח סתם על מי אני עובד , כל הבקשות היו מפצועות לא אישרתי אפחת בשביל מה אני צריך לאשר , יש לי עמית וזה מעל ומעבר , ההודעות היו ממלא נואשות , ו5 מחברים ועמית , ירין רשם לי "זהו ישלך חברה שכחת מהחברים שלך" עמית רשמה לי "חבר שלי ;*" ושאר החברים גם התלוננו שנעלמתי , עניתי לירין
Daniel levi : "מה פתאום אח שלי , אני כאן תמיד"
Yarin angel : כן כן שמענו עלייך , אתה אולי פיזית פה , אבל הראש שלך נמצא במקום אחר , רק בעקומה הזאת"
Daniel levi : אפאפ שהשם שלה לא יהיה לך בפה , היא לא קשורה לשום דבר , הייתה לי תקופה חרא"
Yarin levi : "אז אם היא לא קשורה תצא איתנו היום בערב , יהיה נרגליה סיגריות ירוק אלכוהול מה שבאלך"
"תצא איתם" שמעתי קול מאחוריי שגרם לי להיבהל ולקפוץ , הסתובבתי וראיתי את עמית
"התקפת לב עשית לי"
"מצטערת לא התכוונתי , טוב בכל מקרה תצא איתם בערב" אמרה
"ומה איתך?"
"אני בסדר , אני לא יכולה להרחיק אותך מחברים שלך בגללי , תצא תבלה , אבללללל .."
"אבללל?" שאלתי אותה
"בלי שטויות , בלי הירוק הזה ובלי יותר מידי שתייה , ואם אתה שותה אתה לא נוהג .."
"אוקיי , עוד משהו ?"
"כן ברגע שאתה מגיע הביתה אתה מסמס או מתקשר , אה וכמובן שבלי בנות .."
"חחחח כפרה שלי בחיים לא , אני מת עלייך , מה עשיתי שזכיתי בך?"
"שום כלום רק ההיית אתה"
"וזה השתלם לי בסופו של דבר"
"חחחח טוב יפה שלי יאללה תהנה , אני הולכת ביי" אמרה ונישקה אותי , ניצלתי את זה וסחפתי אותה לנשיקה סוערת
"אפאפ ליה פה , תירגע" התנתקה ממני "ביי תהנה" הוסיפה ויצאה מחדרי
נכנסתי למקלחת , התקלחתי צ'יק צ'אק לבשתי ג'ינס קרעים גומי , חולצת טריקו של האמבר קואמבי , נעלתי ואנס , שמתי טונות של בושם , השרשרת מגן דוד , כיפה , פלאפון כסף ויצאתי מהחדר ללמטה
"ביי מאמא יצאתי"
"ביי כפרה שלי , מה זה איפה עמית ?"
"הלכה לפני רבע שעה"
"טוב תהנה ובלי שטויות" הזהירה
הנהנתי להסכמה ויצאתי לאוטו

~עמית~
יצאץי מביתו של דניאל והתקדמתי ברגל , הלכתי בכיף שלי , והתחלתי להרגיש חולשה קלה , אבל לא נתתי לזה להפריע לי , כשהגעתי לשער הכניסה נאחזתי בו ולאט לאט ראיתי שחור הדבר האחרון שהצלחתי לשמוע הייתה צעקתו של רועי
"עמיתתתת"

פקחתי את עיניי וגיליתי שאני בבית החולים – כן שוב , איזה עצבים , התיישרתי בעדינות והגעתי למצב של ישיבה
"היי קטנה איך את ?" שאל רועי וליטף את ראשי
"מה קרה לי ?"
"שוב שכחת לקחת את הכדור"
"וואי אני מסוחררת רועי"
"כן אני יודע , רוצה שאבקש מאמא להביא לך משהו לאכול בדרך?"
"מה היא בדרך?"
"כן , אז לבקש?"
"היא בטח ממש כועסת עליי , היא לא אוהבת אותי , נכון רועי?"
"מיתייי מה ישלך מה פתאום , בטח שהיא אוהבת אותך , את הבת שלה , גם אם היא לא מראה לך את זה את החיים שלה , את חלק ממנה , והיא לא מפסיקה לבכות שאת צריכה לסבול"
"אווופפפפ רועי אני מצטערת" התחלתי לייבב בבכי
"די יפה שלי די , הכל יהיה בסדר בקרוב" הרגיע אותי "אני יוצא לדבר עם דניאל ואני חוזר" הוסיף
"לאאא" צעקתי עליו "אל תודיע לו" ביקשתי
"מה למה?"
"עד שהוא יצא עם חברים שלו , אני לא רוצה להפריע לו"
"אבל הוא חבר שלך"
"בסדר אבל זה לא אומר שהוא צריך לסבול בגללי , תן לו שיהנה היום כמו שצריך"
"איך שאת רוצה אחות קטנה" אמר פורע את שיערי

~דניאל~
הגענו לפאב , התיישבנו והתחלנו לשתות , שתיתי כוס אחת , עדיין לא ההייתי מסטול , ואז עוד אחת
"לחיי דניאל שחזר אלינו" צעק ירין והקפצנו שוטים
"דניאללל" צעקה לי מישהי מתקרבת אליי
"אה?" הרמתי את ראשי אלייה וא ראיתי מי זאת
"חברה שלך"
"תפסי ממנה מרחק , וכדאי לך לין , אני לא צוחק"
"חשבתי שתרצה לדעת שהיא בבית חולים" ציחקקה באותו הרגע לא ראיתי בעיניים קמתי בבום מהבר ותפסתי את ידה בחוזקה
"מה עשית לה??" צעקתי
"איה עזוב אותי , אתה מכאיב לי , לא עשיתי לה כלום הפעם , אני נשבעת , רק תעזוב אותי .."
"בתנאי שאת מסיעה אותי לבית חולים ועכשיו" הצבתי לה תנאי
היא הנהנה להסכמה ויצאנו לאוטו שלי , לין ישבה במושב הנהג ואני לידה , היא התניעה ונסענו
"נווו קדימה , שימי גז .. "
"טוב טוב תירגע , לי לא דאגת ככה"
"כי את זאת לא היא , עכשיו סעי"

אחרי 10 דקות הגענו יצאתי מהאוטו בריצה ועליתי לכיוון החדר שלה , וכשהגעתי מה אני רואה את עמית שוכבת על המיטה , ואת מתן המזדיין הזה מלטף לה את הראש
"אני לא מאמין" צעקתי
"הממ , מה מה זה ? מתן מה אתה עושה פה ?"
"עכשיו את משחקת אותה , אה ? עוף עוף מפה יא בן זונה" צעקתי עליו והוא ברח החוצה
"דניאל מה אתה עושה פה?"
"למה לא אמרת לי?"
"כי לא רציתי להפריע לך , מגיע לך לצאת להנות"
"כן בשביל שאת תוכלי להנות פה עם הבן שרמוטה הזה"
"אני נשבעת לך שאני לא ידעתי שהוא פה , אני ההייתי ישנה"
"כן יאללה חארטות , לא עשו אותי באצבע עמית"
"אני לא מבינה אותך , למה אתה לא מאמין לי ?"
"כי את משקרת לי , עלק תצא תבלה תהנה"
"לא כי אני בטח תיכננתי גם להתעלף , תגיד לי אתה שומע את עצמך בכלל ? סליחה באמת שלא רציתי להפריע לך , סליחה באמת שלא רציתי שתתרחק מחברים שלך , סליחה שאכפת לי ממך , סליחה שדאגתי שתהנה ותבלה" בכתה
"אל תשחקי לי אותה פתאום החברה הדואגת"
"עצוב לשמוע שאני משחקת אותה מבחינתך , לא כי אולי אני גם משחקת אותה חולה ואני בכלל לא חולה ?"
"וואלה אצלך כבר אי אפשר לדעת"
"טוב אם סיימת , אז הדלת שם" הצביעה עם ראשה לכניסה
"עמית אל תטריפי אותי" צעקתי מעצבים והנפתי את ידיי בחוזקה למעלה , והיא עצמה את עינייה והתקפלה בתוך עצמה