מתים לא יודעים לשתוק
קדימה, אנחנו הולכים, אנחנו לא חוזרים לכאן יותר
אין לנו שום דבר להקשר אליו, אנחנו מאובקים משעמום
מתורגלים בשכיבה מסודרת, מתכרבלים בארונות
הולכים ונשכבים לתמיד, בלי להגיד דבר, לאלתר
בשקדנות ממריאים מכאן, לשם ובחזרה בכד
לא יודעים מה מחכה לנו בצד השני של הקשת
כשאנחנו נורים כמו חצים למטרות בצורת לב
נמחץ יומם ולילה ונבעט בצלעות אדם סגרירי
דמעות מטפחות ושקרים לבנים, שקרים לבנות
מריצים סרטים של זיכרון, מגרד באישונים
אין מפלט מלהרגיש את הכמעט
המציאות שלנו בחלקות זה לחכות, לכלום
קליפות שום מחכות מושכים אלינו מבקרים
וסביב עונות השנה, אצלנו תמיד יש גשם
גם אם זה רק כמה טיפות
תגובות (2)
*~*כל כך הסטייל שלך*~*
יש בי עכשיו צורך עז לבקר בבית קברות…
יופי לי, יצא מדהים אהבתי!
-_-
אני אף פעם לא לגמרי בטוח אם את אוהבת את זה או לא…
אבל תודה בכל זאת :)