ממלכת טאווה – פרק 2 חלק ד’ : ההרפתקה של קארו

"נוקסת'רה!!" תאו בכל שנות חיו לא שמע את קארו צועק כך.
מעל המפל הופיעו כמה צורות מעוותות, תאו מעד אחורנית ונפל, ותולס שלף את חרבו.
"גוטומיר, רוץ! התחבא!" צעק קארו, אבל גוטומיר נראה המום, למה שדווקא הוא ילך?
"לא," הוא אמר בהחלטיות. "אני רוצה לעזור."
"אם משהו יקרה לך-" לחש קארו, אבל זה כבר היה מאוחר מידי, מהיער יצאו עוד כמה יצורים מעוותים, והיצורים שעמדו מעל המפל קפצו לתוך השלולית שהמפל יצרה, והחלו להתקדם לכיוון קארו, תולס וגוטומיר. קארו שלף חרב.
"קארו, מה זה הדברים האלה?" לחש תאו,הוא נראה חיוור, היצורים המגעילים והמעוותים הצמידו אותם לפינה, פניהם לא היו כשל בני אדם, עורם היה צהוב ומלא בחבורות וגודש. לא היה להם פנים, רק זוג עינים שחורות וקו שהיה אמור לשמש להם כפה, הם היו היצורים הכי מפחידים שתוכלו לראות..
"אורקים," לחש קארו ובשנייה הזאת הסתער עליהם עם חרבו, בהתחלה עשה זאת לבד והצליח להפיל אורק או שניים, אבל הם היו רבים, גוטומיר בלע את רוקו והסתער גם הוא, בעזרת חרב שהייתה בידו, שערו השטני מעופף ברוח הקרירה.
"תאו!" צעק תולס והתקדם לעבר האורקים שנלחמו מול קארו. "רוץ למעל המפל, מצא את האיש שקארו קרא לו! הזעק עזרה!" הוא צעק והתנפל על האורקים, שוחט אותם מבלי משים.
תאו ברגליים כושלות וכבדות החל לרוץ במהירות למעל המפל, למזלם של קארו גוטומיר ותולס, הם לא ראו אותו, הם היו עסוקים מידי בלהדוף אותם.
"גוטומיר ברח!" צעק קארו, הפריד כחמישה אורקים מהחבורה הכללית, ולחם בהם.
"לא!" צרח גוטומיר והמשיך להילחם, תולס ראה כי שפתו מדממת.
חרבו של גוטומיר זינקה מידו ועפה הרחק משדה הקרב, אך משהו משונה קרה, האורקים החזירו את חרבהם לחיקם ולא תקפו אותו, את תולס ואת קארו המשיכו לתקוף אך גוטומיר הבין מהר מה הולך, הוא היה ילד נבון.
"קארו!" צעק גוטומיר אך קארו לא שמע אותו.
"קארו זאת פעולת הסחה!!" הוא המשיך לצעוק, אבל לא קארו ולא תולס שמעו אותו, הם המשיכו לכרות כמה שיותר ראשי אורקים.
"קארו!!" בום. אחד האורקים התנפל עליו ונתן לו מכה חזקה עם אבן בראש. גוטומיר נפל ארצה והאורקים סחבו אותו מהר.
"גוטומיר!!" צרח תולס, קארו הבחין כי האורקים נסוגים אחורה, גם האורקים שנלחמו איתם פסקו זאת מיד כשהבחינו בגוטומיר החטוף, ורצו אחריהם.
חצים הועפו ללא התראה בפגעו בכמה אורקים, קארו ותולס המשיכו לרדוף אחר האורקים, אך זה היה מאוחר מידי. הם כבר נמלטו ליער עם גוטומיר, נוקסת'רה הופיע ליד המפל וכמעט נכנס ליער, אבל הקאנטור שהיה לצידו, או יותר נכון, הקאנטורית, עצרה בעדו.
"ఇది చాలా ఆలస్యం." היא לחשה קולה היה נשמע עמוק ומסתורי.
(בשפת בני האדם : זה מאוחר מידי)
"నాకు ow పాస్ లెట్!" הוא צרח עליה.
(בשפת בני האדם: תני לי לעבור אר!!)
"גוטומיר!!" צרח קארו, הם עדיין יכלו לשמוע את קולותיהם של האורקים.
"ఇది చాలా ఆలస్యం." היא המשיכה לומר. (בשפת בני האדם : זה מאוחר מידי)
"הם לקחו אותו." קארו נראה המום, הוא התיישב על הרצפה במעיין שוק.
"מה אתה עושה?!?!" צעק נוקסת'רה "אנחנו עוד יכולים למצוא אותו! קום!!" הוא נראה על סף היסטריה.
"לא נוקסת'רה. זה מאוחר מידי." לחש קארו.
"הם תכננו את זה כל הזמן הזה." לחש תאו, למרות שהרגיש בסיטואציה מוזרה.
"הם רצו לתפוס את גוטומיר כל הזמן הזה?" שאל תולס, הוא נראה מבולבל, למה שאורקים יבצעו פעולה שכזאת רק כדי לחטוף נער פשוט?
"లుసిల్లె స్వచ్ఛంద," קארו נראה אבוד.
(בשפת בני האדם: לוסיאל צדקה.)