כשהכול מתפורר (6+7)

פרק 6

הרמתי את ראשי זה היה טום
"הכול בסדר?" הוא שאל
אני מקווה שיהיה בסדר" אמרתי
"מישהי פה צריכה עידוד רציני, בואי" אמר והושיט לי את ידו
"לאיפה?" שאלתי
"זה באמת משנה?" ענה בשאלה
"לא" אמרתי ואחזתי בידו מסיבה לא ידועה התחלנו לרוץ וירדנו במדרגות בשיא המהירות זה היה טירוף של שיחרור
"יש כאן קניון ממש קרוב לבית הספר" אמר טום והחל להאט
"מגניב" אמרתי
תוך מספר שניות לפחות ככה זה הרגיש הגענו לקניון הרגשתי שונה לא שונה רע שונה בצורה טובה, טובה מאוד
"טוב אז אמרנו פעם שלישית גלידה, תשבי כאן" אמר והצביע על השולחן עם הכיסאות "ואני יילך להביא לנו גלידה" אמר

הלב שלי כרגע מדמם אנדרנלין אני מרגישה כאילו אני יכולה לרוץ לעיר שלי ובחזרה לכאן אבל אני רוצה להישאר כאן, לידו.

"אני מקווה שאת אוהבת וניל עם עוגיות?" שאלתו של טום קטעה את מחשבותיי
"מי לא אוהב וניל עם עוגיות" אמרתי
וישבנו לזלו את הגלידה
"אז מה הקטע עם חבר שלך?" שאל טום "את לא חייבת לענות לי" הוסיף
"אני רוצה לענות לך אמרתי" והתחלתי לספר לו הכל על המכות של דרייק ומייסון איך שניסיתי להפריד החרם שנגרם בעקבות זה והריב
"וואו החיים שלי נשמעים משעממים פתאום" אמר טום
"הלוואי ששלי היו משעממים" אמרתי
"אני חושב שזה קרה רק בגלל שהוא אוהב אותך ולא רוצה לאבד אותך" אמר טום
"אבל אני לא יכולתי לראות את החרם הזה. נכון, אני שונאת את מייסון אבל לאף אחד לא מגיע יחס כזה" אמרתי
"אני יודע שאני צריך לשמור על רצינות אבל יש לך גלידה מעל השפה" אמר טום וצחק
"מה ?! באמת למה לא אמרת לי" אמרתי ונבהלתי
"אל תדאגי אני יוריד לך את זה" אמר טוב והעביר את את האצבע שלו מעל שפתו מגע האצב שלו על פני הרגיש כמו זרם חשמלי מעקצץ ההרגשה הזאת לא מצאה חן בעיניי המוח שלי כי אני אמורה לחלוק רגעים כאלה עם דרייק ואז נרתעתי לאחור
"הכול בסדר?" שאל טום
"כן,כן, הכול טוב" אמרתי
"את רוצה להסתובב בכל מיני חנויות?" שאל טום
"כן, בשמחה" אמרתי והתחלנו לסתובב בין מלא חנויות ולצלם את עצמנו בפוזות טיפשיות, הרגשתי כיף זורם בכל גופי

"טום אני יכולה לשאול אותך שאלה?" אמרתי
"כן, ברור" אמר טום
"למה התחלת לדבר איתי, אתה לא מכיר אותי למה אני בכלל מעניינת אותך?"
"משהו בך, יש בך משהו מאוד מיוחד" טום החל להתקרב אליי יותר ויותר ואז המשיך "העיניים שלך הן כל כך חודרות כאילו הן יכולות לראות את כל הטוב שבעולם" ואז החל לקרב רת שפתיו אל שפתיי "והשפתיים שלך כל כך יפות אני רק מחכה שתוציאי מפיך מילה"

הרגשתי מהופנטת ציפית שינשק אותי, רציתי שינשק אותי. לא יכולתי להתאפק ניסיתי לרסן את עצמי לא יכולתי להפסיק רציתי לנשק אותו כל כך. הצמדתי את שפתיי אל שפתיו ההרגשה הייתה הרגשה של קסם כאילו הוטל עליי כישוף ולא רציתי לא רציתי להפריד את שפתיי משפתיו הוא גרם לליבי לפעום בחוזקה. לפתע הוא ניתק אותי משפתיו

"תאמיני לי שאני ממש רוצה לנשק אותך אבל, אני לא יכול להיות בידיעה שאת של מישהו אחר" אמר טום
"אני מבינה אותך" אמרתי
"פשוט לא יכולתי להתאפק, המחמאות שאמרת אף אחד לא אמר לי מעולם, גרמת לי להרגיש שונה, גרמת לי להרגיש יפה" אמרתי בלחש
"את יפה, אין סיבה בעולם שאמורה לגרום לך להרגיש לא יפה את מושכת, את הנערה הכי יפה שראיתי בחיי" אמר טום
"באמת?" שאלתי
"באמת" אמר

לא יכולתי להתאפק הרגשתי כאילו שפתיו הם סמים ואני מכורה אליהן הייתי חייבת להרגיש שוב את מגע שפתיו על שפתיי ונישקתי אותו
"אני מצטערת אני פשוט לא יכולה להתאפק" אמרתי
"אין לך על מה להצטער אני מוכן לנשק אותך שעות רצופות אבל עלייך לפתור את הבעיות עם החבר שלך אתם תחזרו להיות יחד" אמר טום
"לא אנחנו לא, אני רוצה אותך" אמרתי
"רוז, אני רוצה אותך יותר משתוכלי לתאר אי-פעם אבל אנחנו לא עומדים באותה נקודה, לא גרים באותה עיר, לא מאותו בית ספר, רוז אנחנו אפילו לא באותו גיל" אמר טום
"אם אתה אומר שלא נתראה יותר לעולם אז לפחות נשק אותי למזכרת" אמרתי

הנשיקה הזאת הייתה מלאת רגשות, רגשות של אהבה מחשבותיי לגביי דרייק נעלמו כלא היו
"טוב אני חייב להפסיק זה לא כי אני לא רוצה זה כי אני רוצה אותך ואני יודע שלעולם לא תהיי שלי" אמר טום הוא היה נראה עצוב ההבעה שלו הייתה השתקפות של הרגשות שלי
"אני מרגישה רגש כלפייך אבל איך? אנחנו הכרנו רק לפני כמה שעות" אמרתי
"גם אני מרגיש אלייך רגש בלתי מוסבר כנראה שזאת אהבה ממבט ראשון, אהבת אמת"
"אני רוצה אותך, לא שום דרייק ולא שום נעליים" אמרתי ורקעתי ברגליי כמו ילדה כמו ילדה בת 3. טום אחז בראשי עם שתי ידיו ואמר
"אני לא יודע אם איי פעם אתגבר עלייך" הוא נשק לי על המצח חיבק אותי חיבוק חם והסתובב