הצילו
אני נגוע בדיכאון מדבק,
מחליא וחולה וכלוא, הראש שלי חם
מחליף כתבים בהכול, ומסתבך בעצמי
מה שיש לי בפנים זה רק קמילה,
ולא לכתוב, בשבילי, זה כמו גמילה
לרעוד ולפחד מצלילים, להשפיל מבט
להתרסק כל פעם מחדש, למות באופן קבוע
לנשום ולחרחר אהבה מלוכלכת, תמונות רצות
דיכאון ובכי ורעש לבן של אחרי התנגשות בעצמי
העין מתאבדת למראה שבמראה, כשאני מרגיש שחור
וזה לחיות בקרבות ובהתקפי פניקה של לפרוק
להיות לכוד בתוך הראש שלך, ולצעוק דממה
תגובות (2)
מדהים, התחברתי מעוד כמה מקומות :)
שמח לשמוע, ותודה רבה :)