שני555
זה הסיפור הראשון שלי , אני מקווה שתאהבו ותקראו ומקווה שאם יקראו שיתנו לי הערות , תודה שניי :)

להמשיך הלאה – הקדמה

שני555 20/01/2015 1141 צפיות 3 תגובות
זה הסיפור הראשון שלי , אני מקווה שתאהבו ותקראו ומקווה שאם יקראו שיתנו לי הערות , תודה שניי :)

\"מיטל ! מיטל קומי נו כבר שבע וחציי ! \" אומרת אמא כמו כל בוקר .
\" אמא אני כבר ערה תפסיקי לצרוח !\" אמרתי בחצי צעקה , אוף אין לי כוח אני עוד עייפה . הורדתי את השמיכה מגופי במהירות , נכנסתי למקלחת צחצחתי שיניים ,פשטתי את בגדיי ונתתי למים החמים להרגיע אותי , וכמו תמיד המחשבות על ליאל לא יוצאות לי מהראש .
יצאתי בשיא המהירות מהמקלחת , התלבשתי בגינס שחור , חולצה שחורה זקט גינס ארוך ונעלי בובה שחורות .
סידרתי את השרשרת שלא ירדה ממני כבר חמש שנים , הנחתי את עגילי הזהב שלי על האוזניים , התזתי בושם , העברתי מחליק על השיער הארוך שלי בצבע חום בהיר עד המותן , למרות שהוא חלק , הנחתי את התיק צד השחור על כתפי , וירדתי למטה , אל עבר הדלת .
\" נו מיטלי מתרגשת ?\" אמרה לי אמא , בעיניים זוהרות מבכי .
\" די אמא תפסיקי לבכות , הכול בסדר , זה בית ספר חדש, לא סוף העולם יהיה בסדר \" אמרתי בנימה מנחמת . \"מה אני יעשה ?עצוב לי לראות שהילדה הקטנה שלי צריכה לעבור בית ספר בגלל כמה ילדים חסרי רגישות \" אמרה אמא בעיניים בוכות , חיבקתי אותה חזק , וכאב לי לראות אותה בוכה.
\" תקשיבי אני מבטיחה לך ,שאני מרגישה ההפך לגמרי ממה שאת חושבת , אולי זה באמת הזמן להכיר ילדות חדשות ,מורים חדשים , הרי בלאו הכי את יודעת שאני שנאתי את הבית הספר הזה . \" אמרתי , למרות שאני מרגישה ההפך הגמור מזה , אני בלחץ לא נורמלי , פוחדת להכיר ילדים חדשים ובטח שלא שנאתי את הבית ספר הזה , פשוט קורה שלא תמיד מסתדרים עם כולם וצריך לדעת מתי צריך לעזוב ומתי להישאר .
\" אני מקווה . ותקשיבי טוב מיטלי , לא צריך לקחת כל דבר ללב , צריך לדעת גם מתי להבליג , לשתוק ולא לענות לכל דבר . אוי ילדה שלי שיהיה בהצלחה , וצאי כבר את מאחרת \"
אמרה כשדוחפת אותי בעדינות לעבר הדלת . \" חח טוב \" , \"ואיפה ליאל ? \" אמרתי בלחץ .
\" אל תדאגי , אבא כבר לקח אותו . שיהיה לך יום טוב מיטלי , בהצלחה .\" אמרה בחיוך והכניסה תוך כדי את האוכל לתיק שלי . \" בייי מאמא יום טוב גם לך \" אמרתי , ויצאתי סוף סוף מהדלת .
כזה מזל יש לי שהבית ספר הוא עשר דקות הליכה מהבית שלי , הסתכלתי בשעון שבאייפון שלי ראיתי שהשעה כבר חמישה לשמונה ומהר האצתי מהירות .
שמתי תאוזניות והפעלתי שירים , לא הרגשתי איך הזמן עובר וכבר הגעתי לכניסה של בית הספר החדש .


תגובות (3)

אהבתי. אבל תקשיבי בספר לא כותבים חחח. את יכולה לכתוב גיחכתי או חייכתי או צחקתי… מקווה שלא נפגעת. בכל מקרה הספור טוב. מתי את מעלה עוד פרק? ואשמח אם תירשמי לספר שלי "הקורבנות"

20/01/2015 19:28

    חח לא נעלבתי ההפך תודה שאמרת :)
    ואין לי בעיה להירשם רק אין לי מושג איייך :)

    20/01/2015 19:38

אה הבנתיי

20/01/2015 19:40
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך