כבשתי אותך!! עונה 2 פרק 12: נאמנות או בגידה? מוקדש לכולן במיוחד ♡מישהו♡

"נאמנות זה הדבר היחיד שאנחנו דורשים בחיינו,
נאמנות זה הדבר היחיד שנותן בנו ביטחון.
נאמנות זה מה שבונה אהבה חזקה,
נאמונות היא הכוח להצליח בחיינו
נאמנות היא התקווה למחר
אם אין אותה אז אין אותנו
אם אין את אהבה האהבה מתה גם
בגידה זה הפחד הגדול שלנו
בגידה מאדם שאנו נותנים לו את ליבנו
בגידה זה שבר חד שמשמיד סביבו הכל
בגידה הורסת עולמות מחריבה חיים
בגידה מביאה איתה ללבות שבורים
בגידה מביאה אותנו למצב שבו אנו לא בוטחים עוד
בגידה זה הכאב הכי כואב
הכי כואב לדעת שזה קרה מאדם שיקר מליבנו.
אם אין את הנאמנות הזו באהבה אחריה תבוא הבגידה הכואבת.
האם אני אבגוד או שאתה תבגוד?
הלב רק יודע וביחד איתו בורא עולם."

~~~מתוך פתק סודי~~~

———-נפתלי———-
השיעור השני נגמר לנו ואנחנו כבר התכוננו למלחמה שלנו, אנחנו הולכים לנקום בהם ובגדול.
המורים הולכים ללמוד איפה הסרטנים מתחבאים בחורף. טוב לפחות אבא שלי היה אומר לי את המשפט הזה כשהייתי מעצבן את עינת ודרור בתיכון הקודם. יצאתי לי וכל המעריצות שלי עמדו בשורה מפגרות האלה הולכות לכיווני מנסות לטרוף אותי חושבות שאני טרף קל. מי שבאמת הטרף פה זה הן, שלחתי לאחת מהן קריצה עוד שנייה זו התעלפה מודה זה משעשע. אבל אחת לא מגיעה אפילו לציפורן של נטלי אני מאוהב בה מהרגע שראיתי את הילדה. אני מודה אף פעם לא רדפתי אחרי מישהי כמו אחרי נטלי, ואני גאה בזה שהיא שלי והיא היחידה. צעדתי לי לכיוון הלוקרים כשכולן מביטות בי במסדרון עברתי את לוקרים ראיתי, את נטלי עומדת ומדברת בחיוך עם תימור מצחקקות על משהו.
"היא מזמינה הפוך לשנינו, ורק מתלוננת על החום איזה חום אולי נזוז שואלת.. גרה בדירה שכורה ממש קרוב לדרך השלום נזמין חשבון הלילה לא הולכים לישון." שרתי לי עובר על פני הבנות שהביטו בי במסדרונות אחרי ששרתי את פזמון הן מחאו לי כפיים.
"תודה תודה אני יודע שאני בן של מלך." אמרתי להם בחיוך.
"בן של מלך וואלה לא ידעתי של מי של אבדלה העשירי?" שמעתי את קולו של רטמיר צוחק.
"סתום יא בן זונה מה זה היחס הזה? לשליט שלך?" אמרתי לו בחיוך ממזרי צוחק.
"מה קורה גבר השתכרת או החתולות התחילו לעשות לך?" רטמיר שאל צוחק על החשבוני.
"סתום יא זונה יש לי את נטלי חתולות רחוב לא עושות לי את זה." אמרתי לו צוחק.
עברנו ליד נטלי ותימור קרצתי לרטמיר הוא קלט מה אני מתכנן לעשות והנהן. רצנו אליהן הרמנו את נטלי ורטמיר את תימור והתחלנו לרוץ איתם כשהן פניהן נופלות אחורה.
"אה!!" תימור צעקה יותר חזק וביחד איתה נטלי בפה אחד ואנחנו רק צחקקנו כשכולם מסתכלים עלינו.
רצנו לכיוון הבריכה של התיכון זורקות אותם למים.
"רטמיר נפתלי!!!" תימור צעקה כמו מטורפת ואנחנו רק נקרענו מצחוק.
"נפתלי הבהלת אותנו?" נטלי אמרה בחיוך גדול צוחקת בתוך המים.
"רטמיר אני טובעת," תימור אמרה ראיתי את ראשה שוקע במים.
"גיץ זה לא ילך לך אחותי." רטמיר אמר צוחק לו.
"יא בהמה היא טובעת!!" נטלי שחתה לכיוונה של תימור, תימור נראתה חיוורת עיניה נעצמו להן נטלי תפסה אותה.
"תעזרו לי אני לא יכולה לסחוב אותה היא לא מרגישה טוב!!" נטלי אמרה בפניקה ראיתי בעיניה פחד.
"כן בטח הן עובדות אלינו." רטמיר אמר.
"רטמיר יא אידיוט תסתכל אליה היא באמת לא מרגישה טוב." נטלי אמרה בעצבים ופניקה.
"פצע נראה לי שהיא באמת לא מרגישה טוב בוא נלך לעזור להן." הורדתי את בגדים קופץ למים גם רטמיר קפץ אחרי למים. התקדמנו לכיוון תימור.
"נטלי תני לי אותה." רטמיר אמר תופס אותה בידיו ראיתי את נטלי חיוורת גם היא התקרבה אליי. אז הרגשתי את ראשי בתוך המים שוקעה כך גם ראיתי את רטמיר.
"חשבתם שאנחנו נצא בלי נקמה!!" תימור צעקה.
"כן באמת נפתלי באמת חשבת שאני לא אנקום בך על הטריק הקטן." נטלי אמרה צוחקת הן צחקקו ויצאו מהמים לוקחות את הבגדים שלנו.
"חכו חכו אתן מתות." רטמיר ואני אמרנו עצבנים וגם אני הבטתי בהן הן יצאו מבריכה והלכו משאירות אותנו.
"אמרתי לך שהן משקרות!" רטמיר אמר לי.
"הפעם צדקת אחי אבל אנחנו עוד ננקום בהן.

———תימור———
יצאנו צוחקות רצנו רטובות לחדר החלפנו את הבגדים ורצנו לכיוון המחששה שם אמורה להתקיים לה פגישה שלנו כל השיעור השלישי בגלל שיש לנו שיעור חופשי. אנחנו לא לומדים על דת הנוצרית אז זה לא ממש משנה לנו זה יהיה הזמן לתכנן נקמה קולקטיבית למורים.
"על מה האיחור שניכם ולמה השיער שלכן רטוב?" עדי שאל אותנו.
"היה לנו חשבון לא סגור לסגור." אמרתי בחיוך ממזרי יואל הביט בהרמת גבה.
"מה עשית יפה שלי?" הוא שאל אותי בחיוך.
"אחר כך חיים שלי אתה תדע." קרצתי לו מתיישבת עליו.
"רגע איפה רטמיר ונפתלי?" אנטון שאל אותנו בריאן הצטרף אלינו גם לשבת ולנקמה ביחד עם נייל.
"בוא נגיד שהם יאחרו בגדול." נטלי אמרה משחקת עם ציפורניה.
"ולמה זה?" אלכס שאל מגחך.
"בוא נגיד שהם החליטו להתעסק עם האנשים הלא נכונים." אמרתי להם בחיוך קרימינאלי.
"עכשיו אני באמת דואג מה עשיתם להם?" עדי שאל אותי בחיוך ממזרי צוחק.
"בוא נגיד שהם אכלו את החרא שהם בישלו." נטלי אמרה לו בחיוך.
"חבל שלא ראיתי זה בטח היה גדול." גל אמרה צוחקת עדי ולירז ודמיטרי הביטו בה.
"מה? זה בטח היה כיף להן להתעלל בהם." היא אמרה ממשיכה לצחוק כך כולם הצטרפו לצחוק.
"מה עשיתם להם פרטים עכשיו." לוסיאנה אמרה בחיוך גדול מחכה.
"בואי נגיד שהם נשארו בלי הרכוש העיקרי שלהם לוסי." אמרתי לה לירז הביטה בי וצחקקה.
"ואני מנחשת 'שהרכוש' הזה ישאיר אותם הרבה זמן תקועים." לירז אמרה מצחקקת.
"איזה רכוש יאללה שפכו לנו?" ניקול שאלה לא קולטת.
"הו תראו מי באים." נייל אמר בחיוך גדול מסתכל לכיוון היציאה של בית הספר. כולנו הסתכלנו לכיוון הזה מתפקעים בצחוק.
"פשש סחתיין על הלוק פצע עכשיו אפילו פועל בניין לא יצא איתך." מירון צחקק על חשבונו כולם צחקנו על הבדיחה על חשבונם. רטמיר הביט בי בזעם הוא לבש חולצה מלוכלכת של עובדי ניקיון.
"וואלה לא ידעתי שחצי עובד ניקיון עכשיו של בית הספר סחתיין בוא נצטלם?" גל אמרה מתפקעת מצחוק על מראה שלהם היא תפסה את האייפון שלה והצטלמה עם שינהם כשהם עצבניים.
"אפחום אל תתחילי איתי את מכוערת כמו פיל אפילו בבגדים הרגילים שלך." רטמיר אמר לה בחיוך מתגרה מתגרה בה.
"וואלה מי שמדבר הממוטה שנכחדה אופס שכחו להכחיד אותה." היא אמרה צוחקת על חשבונו.
"יאללה סתמו שניכם לא באנו לפה לפתור את בעיות הזוגיות שלכם." עדי אמר בחיוך מתנשא עומד ביניהם.
"וואלה אני במקל לא הייתי חבר שלה." רטמיר אמר צוחק.
"וואלה בגלל זה היית אח שלי." סלבה אמר בחיוך ממזרי צוחק על חשבונו.
"טוב חאלס רטמיר מיצינו שאתה מאוהב לגל בתחת ולא מודה בזה עכשיו לעניין הנקמה." נפתלי אמר לו.
"טוב אז מה התוכנית?" רטמיר שאל מתעלם ממה שנפתלי אמר.
"אני חשבתי על להיכנס בבגדים שלא קשורים לבית ספר ולהדליק טרנס משהו חזק להקפיץ את הכיתה." אמרתי להם בחיוך כולם הביטו בנו.
"נשמע יפה." נטלי אמרה בחיוך.
"אבל חסר פה משהו?" לירז אמרה בחיוך ממזרי.
"כמו מה?" לוסיאנה שאלה אותה.
"מסכות." היא ענתה.
"מה זאת אומרת?" ניקול שאלה.
"אתם כבר תראו." עדי אמר בחיוך ממזרי.
והיה צלצול הלכנו להתכונן.

———מור———-
"אני חושב זה יעבוד מה דעתכם גברים?" אמרתי לרוי בחיוך גדול.
"יפה אח שלי הם יוכלו את השיט שהם בשילו לעצמם." שי אמר בחיוך גדול.
"אני חושב שנוסיף משהו נוסף לקרנבל שלנו חבר'ה אותם." גולן אמר מביא שלושה בחורות.
"אתן מוכנות?" שאלתי אותן.
"מוכנות מתי שתרצה בייב." הבלונדה אמרה בחיוך.

———-עדי————
התכוננו כבר לבשתי החלפתי את בגדים עם החבר'ה בחדר, לבשנו כולם אותו צבע טי שריטים יפים של אמרני u ומכנסיים עם קרעים רבים משופשפים ונעלי צבא בצבע שחור. ומעילים שחורים מעור. ומסכות זהות בחיוך ממזרי יצאתי עם החבר'ה מחכים לבנות הן לבשו חצאיות מיני בצבע שחור מעור וחולצות בטן שחורות מעור ועקבים זהים אפילו האודם. יצאנו כשהן מחביאות להן את מסכות. תפסתי בידה של לירז והלכנו כולם לכיוון הכיתה לבשנו מסכות מאחרים בכמה דקות.
"סליחה מה זה האיחור הזה?" המורה אמרה בנזיפה צעדנו מתפזרים לירז ואני ישבנו במקומות שונים מהרגיל. שלחתי הודעה מהירה למירון שיכנס למערכת הצלצולים וישים שיר שעליו קבענו. ביניתיים העברנו בשרשרת מסכות.
"סליחה מה זה המסכות האלה תורידו אותם מיד!" המורה צעקה בזמן שאני מסדר את העניין
"עכשיו!!!" צעקתי והמוזיקה התחילה והבלגן התחיל ובדיוק קמנו כולם.

המוזיקה התחילה קפצנו על רגלינו בפראות מתחילים לבלגן את הכיתה יצאנו בריקוד מהכיתה. בזמן שהמורים התחילו לצעוק להם רצנו לנו יצאנו לנו מהכיתה כשאנחנו כולנו מתערבבים מתפרעים לנו. פתאום שמעתי שהשיר שלנו התחלף באחר ובמסדרנות בריקוד יצאו להם בלבוש מינימלי שלושה בחורות ואיתם בחורים.

הסתכלתי מזהה את החדשים ובינהם היתה ליהי גיחכתי כשהיא התלבשה כמו ברזילית והתחילה לרקוד. סבבה הבנתי את המשחק הם החליטו לנסות להיות מעלינו אין להם סיכוי.
"לירז בואי נראה להם מאיפה משתין הדג." אמרתי לה בחיוך מרים אותה באוויר ופתחנו בריקוד פרועה. התחלנו לרקוד לנו בסגנון הלטינו החבר'ה זרמו להם התחלנו לרקוד לנו הכי לוהט שיש עד שאף אחד לא יכל להזיז מאיתנו מבטים כשאנחנו רוקדים לנו בפראות.

——–מור————
ראיתי אותה רוקדת גופה מזיעה, כשהיא והחבר'ה שלה מתפרעים זיהיתי את השיער השתני שלה מבעד לכל שיערות של הבנות היא רקדה לה צמוד עם שני בחורים. הם נצמדו אליה ממש אז היא עזבה אותם גורמת להם להיתקל אחד בשני. גם כשהיא רוקדת היא חייבת להיות כל כך גסה לבחורים סביבה. רקדתי לי לכיוונה תופס אותה כשהיא עם הגב אליי. היא רקדה לה בצורה ופראית שאופיינית רק לה. עד כמה ששנאתי אותה הגוף שלה פיתה אותי כמו ביום הראשון. היא רקדה לה בפראות.
"התגעגעת אל עוד נשיקה איתי?" לחשתי אל אוזנה היא הסתובבה תוך כדי ריקוד עיניה קרות כמו קרח. למרות המסיכה ראיתי את עיניה היפות.
"מה שבטוח שאני לא אולי אתה רוצה עוד?" היא התקרבה אליי קרוב והתרחקה רוקדת לה. תפסתי את מותניה מרים אותה תוך כדי ריקוד ורוקד איתה בפראות. לקחתי אותה לאחת הכיתות הריקות מצמיד אותה לקיר. הורדתי מפניה את מסיכה לפני שהספיקה להגיב נישקתי אותה בחוזקה. נישקתי את שפתיה בפראות מחזיק בפניה צמוד אל פני היא לא החזירה לי נשיקה. ידיה נאבקו בי להשתחרר ממני חייכתי חיוך ממזרי היא חייכה תוך כדי נשיקה מחזירה לנשיקה לשונותינו נלחמו אחד בשנייה נחנחתי כשהיא נשכה את שפתי התחתונה ברכות. שפתיה הרכות הפכו לפראיות יותר.
"איי!" צעקתי דוחף אותה בכוח לקיר. "מה את חושבת שאת עושה?" שאלתי אותה בזעם הכלבה הזו נשכה את שפה שלי בכוח.
"רצית נשיקה קיבלת אותה, אמרתי לך לא להתעסק איתי." היא אמרה לי מביטה בי בעיניה הירוקות דבשיות בהירות.
"ואני אמרתי לך שאם תעזי לעצבן אותי אני אמחץ אותך." אמרתי מתקרב אל פניה. היא הניחה את ידה הרכה על פני מרימה את סנטרי.
"אנחנו עוד נראה." היא אמרה עיניה קרות ופראיות מזעם היא נישקה את שפתיי נצמדתי אליה מחזיר לה נשיקה פראית. תפסתי את רגליה כורך סביב מותניי כשידה עוטפת את צווארי וידה השנייה מלטפת את פני.

———רטמיר———
רקדתי עם אחת הפרחות נהנה לי איתה היא נצמדה אליי חזק, חייכתי מרוצה מעצמי שגל תראה ותוכל את הלב על מה שהיא עשתה לי. נכנסו לאחת הכיתות תוך כדי שאני מנשק אותה ורגליה כרוכות סביב מותניי נכנסו לכיתה מתנשקים. נישקתי את הבחורה שאיתי בפראות תוך כדי נשיקה איתה שמעתי קול של חבטה על השולחן. הפסקתי קצת את הנשיקה מרים את מבטי ראיתי את אותו הבחור מאתמול מור ואיתו לא אחרת מגל. גל שלי בזרועותיו מתנשקת איתו הרגשתי זעם וכאב. כאילו נתנו לי אגרוף חזק בבטן, ראיתי איך גל מלטפת אותו ומתנשקת איתו. שפתיה פראיות כך גם שפתיו לא עמדתי בזה תפסתי את הבחורה שמולי בחוזקה ונישקתי אותה ביותר פראות. מחזיר לה על כל הכאב שתראה אותי נהינה אם אחרת התנשקנו גרמתי להנחות לברוח משפתיה של הנערה שמולי. ויצאתי מהחדר עם הנערה שאיתי לכיתה אחרת.

——–נטלי——–
רקדנו אני ונפתלי מזיעים לנו עד שהתעייפתי ואמרתי לנפתלי שאני הולכת לרגע החוצה הוא הנהן ממשיך לרקוד עם החבר'ה. הלכתי לכיוון החצר נושמת עמוקות את האוויר הצח עייפה מריקודים. הלכתי לי לחצר האחורית אז הרגשתי חבטה גדולה ונפלתי כמעט שוב אבל יד גדולה תפסה אותי. הייתי בחצי שכיבה על ידו הגדולה הבטתי בעיניים הכחולות שלו כקרח ראיתי את שיזוף והזיפים העדינים על פניו.
"שוב אנחנו נפגשים ככה?" שמעתי את קולו העמוק מדברת בעברית כשחיוך ממזרי על שפתיו.
"מה זאת אומרת?" שאלתי בבלבול הוא קירב את פניי אליו.
"כבר הספקת לשכוח אותי, לא יפה נטלי עמר." הוא אמר את שמי נוגע בפני ניסיתי להשתחרר מידו אבל הוא נתן לי. "הפעם את לא תעזבי כמו פעם שעברה הפעם השיג ממך את מה שרציתי." הוא אמר לי מביט בעיני.
"לא אתה לא כי אני לא אחת היזיזות שלך." אמרתי לו בזעם דוחפת אותו ונעמדת.
"אולי עכשיו לא אבל את עוד תרצי להיות." הוא אמר לי בחיוך ממזרי.
"היית מת." אמרתי ובאתי להסתובב וללכת הרגשתי את ידיו החסונות תופסות אותי ומצמידות אותי לאחד העצים.
"את שלי." הוא אמר לי הבטתי בו מופתעת.

——–תימור———-
הייתי בשירותים עייפה מסדרת את עצמי אחרי זמן ארוך על הרחבה הבטתי בעצמי במראה מסדרת את האודם האדום שלי. שמעתי דלת נפתחת ונטרקת לה התעלמתי לי מביטה בעצמי במראה ומסדרת את עצמי.
"את יפה אין לך מה לדאוג." שמעתי קול אומר מאחורי ואז ראיתי את אותו הבחור מהבוקר.
"מה אתה רוצה צא זה שירותי בנות." אמרתי לו בזעם מסדרת את עצמי.
"ילדה אני עושה מה שאני רוצה." הוא אמר לי כשחיוך ממזרי על שפתיו.
"יופי לך אני מעדיפה לא להיות עדה לזה." אמרתי עוברת על פניו הוא תפס אותי מצמיד אותי לשיש מרים אותי.
"אמרתי לך שאת יפה תימור רמים, אבל לא אמרתי לך שאת פשוט תלכי." הוא אמר מתקרב אליי יותר עד שפנינו היו קרובים. הבטתי ביופיו הוא כל כך נראה לי מוכר לא יכולתי להיזכר למרות שניסיתי.
"אני לא שאלתי אותך, תשחרר אותי או שאתה תצטער על היום שבו נולדת." אמרתי לו בקול תוקפני.
"בטוחה שאת רוצה שאני אשחרר אותך, או שאת עדיין מעדיפה אותי על פניו אני רואה איך מתה שהטעם אותך." הוא אמר בקול מפתה הרגשתי מן תחושה מוזרה של פרפרים כשהוא אמר זאת. מה קורה איתי אני אוהבת את יואל ? מה עובר לי בראש? האם אני מכירה אותו? למה הוא דווקא אותי רוצה?

המשך יבוא….