כוח היסודות- פרק 2

VNKL 17/01/2015 707 צפיות 2 תגובות

" מה? מה?" שאלתי את הקול, יואוו! זה מה זה מעצבן שאתה ככה נתקע במתח כזה. " זה פשוט מאוד…" אמר הקול
" מה?" שאלתי " נו, ספר…" התעצבנתי על זה שהוא לא מספר על הרעיון
" מה, לא כאן."
" אבל למה? המערה אטומה לגמרי ויש חושך מוחלט כך שאף אחד לא יכול לשמוע רעיון שכזה" אמרתי מתפתל ממתח
" כן, אבל אולי מישהו או מישהי מצוטט או מצוטטת והוא או היא שם או שמה את האוזן שלו או שלה על פתח המערה ושומע או שומעת את כל השיחה שלנו"
" טוב, אבל איפה תספר לי את הרעיון?"
" בוא, אני אראה לך" אמר הקול והוביל אותי לקיר של המערה ואז הוא דפק ארבע פעמים על הקיר וחלון קטן נראה.
" תראה, אתה רואה את התמרור שם?"
" מה? זה של ה"אין מעבר!"?" שאלתי
" כן, מתי שאתה, בלי שישימו לב, מתגנב לשטח שמאחורי התמרור אתה מגלה בור ענק בדיוק באמצע של העמק, שם אתה יורד ומגלה מנהרה, אחכה לך כבר שם" אמר הקול ושנינו יצאנו מתוך המערה. לאחר – מכן הלכתי לפי הוראותיו של הקול עד שהגעתי לעמק "רדוף". לא היה שם דשא ולא צמח אחד בלבד. העננים היו שחורים לגמרי כאילו עמדו להתפוצץ בעוד רגע. חיפשתי את הבור העמוק עד שפתאום נפלתי מטה… עד שנחתתי על קרקע אבנית וראיתי צל מולי והוא דיבר אליי.
" מי אתה?" שאלתי את הצל, והוא ענה: "זה אני, אני דיברתי איתך במערה, זוכר?" ואז נזכרתי ואמרתי לו: "אה! רצית לספר לי על הרעיון שלך, ספר, אני מקשיב" ו"פתחתי אוזניי" לאות הרגע הזה, והקול אמר:
" טוב, אז הרעיון הוא ככה: אתה תתגנב למטוס שמוביל לארץ שנמצאת בצד השני של היקום ,ואז אתה תכנס לבית החולים ותיפגש עם המלך לשעבר של הממלכה הסודית והוא יגלה לך הכל. הבנת?"
" כן, חוץ מאיפה נמצא המטוס שמוביל לארץ שנמצאת בצד השני של היקום?" שאלתי
" אהה… אתה כבר תמצא אותו בעצמך" אמר הקול ואז שאלתי אותו
" אבל מה אתך?"
" אני!? אני… אני אשאר כאן ואשמור, ואם תזדקק לעזרה אבוא מיד לשם, אל תדאג, אתה בידיים טובות, בהצלחה!" אמר הקול ומיד לאחר מכן העלה אותי עם ידיו אל העמק ה"רדוף" שלא היה עליו אפילו לא טיפת דשא ולא פרח אחד בלבד. כשיצאתי מין העמק ה"רדוף" ראיתי שדה תעופה מוזר.
היו בו כל מיני דברים מוזרים, אבל הדבר שהכי תפס את תשומת ליבי היה שערו של שדה התעופה.
הייתה עליו תמונה ריבועית. היו 4 דברים שהיו בתמונה הריבועית.
הראשון, היה, אש, אש ענקית.
השני, היה, איש ששם ידיו על עיניו ולכן לא ראיתי מי היה אותו האיש.
השלישי, היה, סוג של מערבולת כזאת, משתוללת, מערבולת עיגולית שכזאת.
והרביעי, היה כתר זהב עם הרבה מאוד יהלומים בכל מיני צבעים יפים ועליו היה מצויר איקס ברור.
" מעניין מה כל הדברים האלה אומרים…" חשבתי לעצמי ובינתיים שמעתי גלגלים של מטוס שעומדים להמריא. הסתכלתי על הדופן של המטוס מבחוץ וראיתי "מסלול לארץ שנמצאת בצד השני של היקום" אז מיהרתי להגיע לשם אבל המטוס כבר התחיל להמריא והגלגלים כבר לא נגעו ברצפה אבל אני הייתי קצת פחות מהיר ממהירותו של המטוס כך שלא הצלחתי להיכנס אל תוך המטוס אבל הצלחתי לתפוס בכנף של המטוס כשהמטוס כבר המריא ולאחר מכן נכנסתי דרך פתח בגבו של המטוס אל תוך המטוס.
כשנכנסתי אל תוך המטוס ישבתי באיזשהו מושב ולקחתי עיתון כדי שלא יזהו את דמותי ויגרשו אותי מפה כי אין לי כרטיס טיסה במטוס הזה והפקח שבודק אם יש לכל היושבים במטוס כרטיס טיסה לא שם לב אליי. "פיו! איזה מזל!" נשפתי אוויר כאות הקלה ואז… בוום! נשמע קול של מכה של רצפת המטוס ונהייה לי חושך בעיניים ולא ראיתי כלום.

*
לבסוף, כשפקחתי עיניי, ראיתי אותי בתוך משאית, מין ג'יפ שכזה. כשקמתי, ראיתי מישהו נוהג, וזה לא היה אני, זה היה מישהו אחר. היה לו מין כובע מצחייה ענק, כך שלא ראיתי את פניו. לא ידעתי מי זה, אבל ידעתי שמקומי לא פה, ואני בכלל צריך להיות בארץ שבצד השני של היקום כדי ללכת לבית חולים שנמצא שם המלך לשעבר של הממלכה שאין מי שיודע את שמה חוץ ממנו ולהוציא מלשונו את שם הממלכה שאליה הגעתי בטעות וממנה התחילה ההרפתקה שלי בעצם כיוון שבשם הממלכה מסתתרת נקודת החולשה של הרוחות. ניסיתי לצאת מהמשאית, אבל תא המטען של המשאית היה נעול. צעקתי אבל פי היה סגור ע"י חתיכת בד, אז השתוללתי והזזתי גופי, עד שלבסוף, לבד לא היה מספיק כוח ונכשל במשימתו כדי שלא אצעק לעזרה ואז הצלחתי לצעוק וצעקתי:
" הצילו! שמישהו ישחרר אותי עכשיו!!!!"
" לא כדאי לך לבזבז את קולך, כל החלונות כאן אטומים לגמרי"
" תשחרר אותי עכשיו!!"
" ולמה?"
" מה ז"א 'למה?'?" שאלתי את האיש המסתורי אשר היה עם גבו אליי
" ז"א ש'מה אני מרוויח מזה בכלל?' " שאל האיש המסתורי
" חופש, שלום, זה מה שתקבל!" אמרתי, ניסיתי לשכנע אותו איכשהו שישחרר אותי
" זה לא מספיק בשבילי. אני רוצה כסף. אני רוצה את כל הכסף שבבעלותך!!!" צעק האיש המסתורי ומכיסו נשמע צליל של סכין חד היוצא מתאו אשר היה מלא אפר מרוב שהיה שם מלא זמן.
" מי אתה?" התעניינתי
"תושב" ענה לי האיש המסתורי שעדיין לא גילה לי את זהותו המשמעותית
"באיזה ממלכה?"
"ממלכה, שפלככה, אותך זה בטח לא יעניין…" האיש המסתורי אמר
"אתה בכל זאת מגלה לי משהו, אינך שם לב? הרי אני יודע שאתה מסתיר ממני משהו"
" באמת?"
" כן. למה אתה חוטף אותי?"
" כי אתה דרוש"
" דרוש במה?"
" דרוש בפיגוע"
" פיגוע של מה?"
" אוי!!! תפסיק לחדור לדברים שלא שייכים לך!!!"
"או! אבל דווקא הם כן קשורים לי"
" טוב, בסדר, אתה עשית פיגוע ב…


תגובות (2)

uta uta

אני יודע אתה מתפלא בטח לראות אותי מגיב לסיפור שלך.. אבל עדיין אני חייב להעיר לך כמה הערות שזה כבר עניין שלך אם אתה רוצה לממש אותם או לא.
ושוב, אני לא אקרא את הסיפורים שלך, הפרק הזה והקודם הם חד פעמיים בגלל שאתה רוצה לפרסם אותו לאור:
תיאורים, אתה בכלל לא משתמש בתיאורים. כך ספר אמיתי שכבר יצא לאור, למשל פרסי ג'קסון, ותבחין בתיאורים שיש שם..
בסיפורים האחרים שלך, רפרפתי קצת ורציתי להסביר לך שיש הבדל בין צרחה לצעקה, צרחה זה מפחד כלשהו, או מהתרגשות. צעקה זה לבטא זעם ברוב המקרים של הסיפורים שלך..
אני לא אסלח לך על הדברים שעשית, הו לא. אבל אני עושה את זה רק כי רצית לפרסם אותו לאור. ואל תגיד שזה מהומור כי זה לא מהומור, ואם כן זה ממש אבל ממש לא מצחיק.
רק רציתי לתקן לך כמה שגיאות, עכשיו אם אתה רוצה לקחת את ההערות ולהשתמש בהם זה כבר החלטה שלך.. רק שתדע שזה חד פעמי ואני לא אמשיך לקרוא את הסיפור הזה או בכלל..

17/01/2015 10:58
    uta uta

    קח** תיקון לשורה 5

    17/01/2015 10:59
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך