neta663
*-*

צנצנות זכוכית- סיפור קצר

neta663 16/01/2015 780 צפיות 3 תגובות
*-*

קניתי דג, בשוק.
אימא אמרה שהיא תשמח לקנות לי אחד, קטן וכסוף.
הוא היה קטן: לא כמו כל הדגים בדוכן- גדולים ושמנים.
חזרתי הביתה, אימא מחזיקה שתי שקיות עמוסות בדגים, אבל לא הדג שלי- אותם הדגים השמנים.
נכנסתי לחדר, השקית מלאת המים על השולחן, עכורה וגופו של חברי החדש נשקף מעוות לעיני, אך הוא עדיין קטן.
קראתי לו קרפיון, כי אימא אמרה שהוא דומה לו.
בשבת, לקחתי את הצנצנת ההיא, מהמחסן, ושפכתי את המים ואת קרפיון לתוך הצנצנת.
-פעם הראשונה- הוא פשוט שחה שם, בטח רצה להתרגל. אז הנחתי לו. אחרי שעה, הוא הביט בי במבט עצוב וחיוכו דעך, הוא חייך תמיד: בעיקר כשהבטתי בו מבעד לשקית- אבל בצנצנת הוא נראה שמח, אז השארתי את קרפיון שם.
בארוחת הבוקר אימא נתנה לי לחם, תחבתי אותו לכיס של השמלה, בתקווה שהיא לא תמצא אותו, ונתתי לקרפיון.

ביום ראשון חזרתי מבית הספר, המורה אמרה לנו שהעבודה שלי הייתה יפה, גם של שאר הילדים: אבל היא לא ידעה שציירתי את קרפיון, הוא באמת יפה.
נכנסתי פנימה, ריח טוב, בהחלט: אולי קרפיון יקבל כמה שאריות היום…
כשנכנסתי לחדר, הוא לא היה שם: האקווריום ריק- רק המים שלו עוד שם, דוממים: בועה אחת צפה שם בפנים.
קראתי לקרפיון כמה פעמים, הוא לא ענה. גם כששרקתי זה לא עבד, אבל מי יודע האם דגים שומעים.
כשאימא חזרה הביתה: היא החזיקה שקית- שקית מהשוחט, וקרפיון בתוכה.


תגובות (3)

אממ תראי
זה כן סיפור יפה
אבל הרגשתי שמרחת
רצית להכניס דרמטיות בדברים
יותר מדי פרטים
וזה הרס לי.
יכלת לכתוב את זה אדיש. ניטרלי. גכ הרבה יותר עוצמתי כשאתה לא יודע מה הטלך לבוא, כשאין רמזים, כשזה פשוט תיאור של מה שקרה ללא כל העצירות וההפסקות הדרמטיות. פשןט ככה סתם כמו לחם בלי כלום, כשבסוך אתה אוכל את העוקץ. זו דעתי לפחות

16/01/2015 04:11
uta uta

אהבתי.
הכתיבה שלך מעולה ואני חייב להודות שהתגעגעתי לכתיבתך, המשיכי כך! ומתי את מעלה את סהר זהוב?

16/01/2015 13:48

דקת דומיה על הקרפיון…0-0
אוקי,לדעתי הסיפור ממש מרגש וסוחף,
הבעיה היחידה שהאכלת אותנו בכפית ואת זה ,אני לא אוהבת!
הרעיון מאוד מיוחד, בגלל זה גם המשכתי לקרוא.
הכתיבה שלך מאוד טובה למעט הבעיה שכבר ציינתי…
מותר לי לשאול אם באמת גידלת פעם קרפיון?
יש לי אובססיה לדגים (אל תשאלי) ^^"

02/02/2015 11:33
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך