קופצת אליך, למים – פריקה

« dark_side » 15/01/2015 686 צפיות אין תגובות

למה הלב שלי דופק כל כך חזק שאתה מסתכל עלי?
למה בתור הרגל אני מפנה את ראשי מעייניך?
למה רגלי רועדות כל פעם למרות שתמיד הייתי חזקה?
למה אני מרגישה איתך ללא פגע?
ועוד זכור לי מרגע ראשון איך שישבנו בקבוצה עקומה וההרגל שלי הוא אמר לי הכל וליבי החסיר פעימה.
אבל עכשיו אני לא מבינה, אף פעם לא פחדתי להסתיר רגשות, כולם תמיד אהבו את זה בי – אבל עכשיו זה בא לי פתאום ושפתי האדומות עוד מכחילות לרגע ופי חטום עד תום.
אז זהו החלטתי, אני לא בודקת את המים יותר לא משנה לי אם הם קרים, חמים או מורעלים אז אני קופצת למים, קופצת אליך ושוברת את כל הפחדים.
אתה תמיד תמכת בי גם בתקופות קשות, אתה היית האחד שהבין אותי שגרם לי להפסיק להסתגר ולהתחיל לראות.
אז הלוואי שהיה לי האומץ לשלוח לך עכשיו את המכתב, להתפלל לתשובה חזרה ולא לשבת בצד אך ידי לא שואלת מדוע וגופי אינו שולט במצב.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך