סיפורי ערסים/אהבה~ 3 מילים אחרונות~פרק 11

~ נקודת מבטו של אריאל~
את , זה מה שקורה לי " אמרתי והיא הביטה בי ולא זזה, שיט שיט מה אני אומר לה עכשיו ?? אריאל למה אתה חייב להיות כול כך דביל?!
" מה ?" אמרה לא מבינה .
" תפוח אדמה " אמרתי והיא גלגלה עיניים.
" נו אריאל תפסיק לשחק אותה דפוק ותסביר לי " דרשה
" מה להסביר בדיוק ?? הגנתי עלייך וזהו אני לא חייב לתת לך הסברים , פשוט תגידי תודה וזדייני מפה " אמרתי והיא הרימה גבה
" אתה יודע מה לך לעזאזל " אמרה והלכה , אריאל אתה דביל אתה יודע את זה ? כן אני יודע את זה מצויין , סעמקק לא הגיע לה הדיבור הזה , אריאל למה אתה כזה פחדן ?? למה אתה לא יכול להגיד לה פשוט את האמת !

~ נקודת מבטה של מדיסון ~
" אתה יודע מה לך לעזאזל " אמרתי לו והלכתי משם , אני לא מאמינה שלרגע חשבתי שהוא באמת ירצה אותי ושהוא הולך להגיד לי את כמה הוא אוהב אותי בדיוק כמו שאני אוהבת אותו.
אבל זהו מעכשיו אני שונאת אותו ! וככה זה יישאר , יש לי הרבה יותר דברים חשובים לעשות מאשר לרדוף אחרי הערס הזה .
חזרתי חזרה לכול החבורה שהייתה על הספסלים , ליאן קלטה אותי ורצה אליי .
" בובי הכול טוב ?" שאלה ואמיר התקדם אלינו .
הנדתי עם הראש 'לא'
" מה קרה ??." שאל אמיר וליאן חיבקה אותי .
" עוד פעם העידו הזה עשה לך משהו ??. נישבע שאני מפרק לו את הצורה לבן זונה הזה " אמר אמיר בכעס
" לא זה לא עידו " אמרתי בעצב , לא בכיתי , אריאל הוא סתם אחד יש עוד מיליון יותר טובים ממנו . יש את עמית :) אני אתרכז בעמית !
" אריאל ?" לחשה ליאן כדי שאמיר לא ישמע
הנהנתי .
" בואי " אמרה ליאן ולקחה אותי לצד מאמיר שכול הזמן ניסה להקשיב לנו אבל ליאן הבריחה אותו .
סיפרתי לה את כול מה שקרה .
" איפה הוא ????" שאלה ליאן בכעס וקמה מהספסל שישבנו בו .
" הוא כבר הלך ליאן " אמרתי
" חכי פה " אמרה ליאן
" אוי לא מה עכשיו ?" שאלתי והיא הלכה ויצאה מהגינה .

~ נקודת מבטה של ליאן~
הוא ישמע ממני הבן דוד המעצבן הזה .
ראיתי אותו נכנס לקניון שהיה קרוב אז נכנסתי אחריו .
" אריאל " קראתי והוא הסתובב
" ליאן ?" שאל מופתע
" לא , שרק " אמרתי והוא גלגל עיניים .
" מה את רוצה ?" שאל בזלזול
" קודם כול דבר יפה " אמרתי
" אדבר איך שבא לי " אמר
" פשששיייי עף על עצמך יותר מידי כפרה " אמרתי
" ליאן " אמר
" טוב טוב , תגיד מה הקטע עם מדיסון ??. מה יש לך ???" שאלתי והוא מיד נרתע במקומו .
" אתה רואה איך אתה מגיב לשמה " אמרתי וחייכתי
" אל חייכי את גם ככה עקומה כבר " אמר בציניות
" אריאל תפסיקה להיות זיין וספר " דרשתי
" למה ניראלך שאני אספר לך ?" אמר וגיחך , הוא באמת דורש כאפה אני מבינה .
" אהה אז יש מה לספר " אמרתי
" אולי ואולי לא " אמר
" טוב תקשיב , אני רק רוצה להגיד לך שאם אתה מאוהב במדיסון רק אם , ואתה תמשיך להתנהג כמו מניאק , אתה תאבד אותה " אמרתי והשארתי אותו בלי מילים .
" ביי ביי " אמרתי לו והלכתי משם , אתן לו לחשוב עם עצמו .

~נקודת מבטה של מדיסון ~
חזרתי הביתה עם אמיר , אמא ניקתה את הבית ואני עליתי במדרגות לחדרי .
נשכבתי על מיטתי בוהה בתקרה המאוד " מעניינת" של חדרי .
לפתע צלצול התנגן לו .
" הלו " עניתי
" מדיסון , זה עמית " אמר
" היי , התקשרת " אמרתי
" ברור שאני אתקשר , וגם את צריכה את יודעת שלא רק אני יזום " אמר
" סורי " אמרתי וחייכתי
" נסלח " אמר
" אהה אממ תקשיב רציתי לשאול אותך אם אתה רוצה היום לבוא לארוחת ערב אצלי בבית , אמא שלי רוצה להכיר את מי שאני יוצאת איתו " אמרתי
" אני אשמח " שמעתי שמחה בקולו .
" אוקיי אז בסיבות שבע בערב תבוא " אמרתי
" אין בעיה , ביי מדי " אמר וניתק .
ירדתי מהר למטה לאמא להודיע לה .
" אמא, היום בארוחת ערב מצטרף בחור שהתחלתי לצאת איתו , טוב ?" שאלתי עם פנים מתחננות
" אוקיי מותק אני אשמח לפגוש אותו " אמרה אמא וחייכה
" מי זה אותו ? מי בא ? " שאל מיד אמיר ונכנס למטבח .
" מדיסון יוצאת עם מישהו והוא יבוא לארוחת ערב " אמרה אמא בהתרגשות ואני הבטתי למטה כדי לא לפגוש את פניו של אמיר , הוא עכשיו יתחיל לחקור אותי .
" מדיסון בוא רגע " אמר אמיר
" אבל אני חייבת לעזור לאמא , אתה יודע , מלא אוכל " אמרתי ואמיר משך את ידי והלכנו לסלון .
" מי זה ?" שאל והושיב אותי בכורסה
" עמית " אמרתי
" אני מכיר אותו ?" שאל אמיר
" הוא מהבית ספר " אמרתי
" גיל ?" שאל
" טוב מה אתה רוצה ממני , אתה רוצה שאני גם יתן לך את מספר תעודת הזהות שלו ??" שאלתי בעצבנות
" אחר כך " אמר
" תקשיב הוא ממש נחמד , תכיר אותו ובבקשה תהיה נחמד אליו , אמיר זה חשוב לי , הוא באמת עושה אותי מאושרת " אמרתי ופניו התרככו יותר
" טוב , אבל אני לא מבטיח כלום " אמר לבסוף וחיבקתי אותו חזק חזק
" תודה תודה , אוהבת אותך הכי בעולםםםם" אמרתי והוא חייך ונשק לראשי .
" תודהה גם אני אוהב את עצמי " אמר והבטתי בו והרמתי גבה .
" דפוק שחש את עצמוווו " אמרתי
" אבל את בכול זאת אוהבת אותי " אמר מבסוט .
" נחשוב עלייך " אמרתי ועליתי לחדר להתארגן .
עשיתי אמבטיה נעימה , שמתי קרם גוף , בושם שאנל , דורדוראנט , לבשתי שמלה שחורה צמודה קצרה מהממת . שמעתי נעלי עקב שחורות , אודם אדום , מסקרה שחורה , אייליינר , טיפה סומק , סידרתי את הפאה על הראש שיראה טבעי ויפה וירדתי למטה .
" מתוקה שלי כמה את יפה " אמרה אמא כשראתה אותי ואמיר קם והביט בי
" מה זה אמור להיות ?" שאל בכעס
" מה אמור להיות ?" שאלתי
" מה זה ?? רואים לך את הכתפיים את הרגליים !! מה זה האודם הזה ??" שאל אמיר בכעס
" זה ניקרא תלבושת לארוחת ערב " אמרתי מבסוטית
" מיד תעלי להחליף " אמר בכעס
" זובי שאני ילך להחליף " אמרתי ושילבתי את ידי בכעס
" מדייי" אמר
" אמירר" אמרתי
" דיי אמיר תעזוב אותה , היא נפגשת עם אהוב ליבה " אמרה אמא
" ואוו אמא לאן את ממהרת ?? תנוחי " אמרתי
" לא אעזוב ולא נעליים ! מדיסון אני רציני " אמר בכעס
" אני בטוחה בזה " אמרתי ואז שמעתי דפיקות על הדלת זה בטח עמית .
רצתי לדלת בהתרגשות , טוב אולי קצת מעדתי , עקבים והכול ….
פתחתי את הדלת ועמית עמד שם יפה מתמיד ……………………….

~ נקודת מבטו של אריאל ~
ליאן צודקת , אני חייב לחזור אל מדיסון וסוף סוף להיות איתה .
השעה הייתה כבר מאוחרת , החלטתי ללכת לחנות פרחים ולקנות לה פרחים ולהתנצל .
" 70 שקלים " אמר המוכר , שילמתי לו ויצאתי משם .
הייתי בדרך לבית של מדיסון , כול הדרך חשבתי על מה שאני אומר לה , לא מעניין אותי אם אני עכשיו נשמע כמו איזה כוסית אבל אני חייב אותה , לצידי ושלי אך ורק שלי .
פתחתי את שאר ביתה מוכן להתנצל , אבל אז זה הגיע לי בהפתעה , לא האמנתי למה שאני רואה , ליבי עצר .
מדיסון …. והבחור הזה ממקודם ….מתנשקים ??
עמדתי שם כמו איזה דפוק מביט בהם מתנשקים .
איך יכולתי להיות כול כך דפוק ??? זיין של פרחים ! בת זונההה שברה את ליבי עם הקוקסינל הבן אלף הזה .
זרקתי את הפרחים על הרצפה ויצאתי משם במהירות .
לא אוהב שוב ….לעולם .