העב"ם- פרק 3- העניינים מתחילים להסתבך..

זק, האביר האפל הוביל אותי לבית עם קירות עקומים וגג עקום בצבע אדום דועך.
"מה זה המקום הזה?" שאלתי בפחד
"זה בית השדונים. הם היחידים שיעזרו לך לרפא את הנקע בקרסול" אמר
"באמת?" התפלאתי. היחידים?
"היחידים שיוכלו לרפא את הנקע בקרסולך בזמן" אמר זק
"בזמן למה?" שאלתי בפחד.

נכנסנו אל תוך הבית העקום.
בתוכו ראיתי שדון. תמיד שמעתי סיפורים על שדונים, אבל אף פעם לא ראיתי כאלה.
הוא היה ממש נמוך, והוא עמד על שרפרף. זקן לבן ודי ארוך התנפנף מסנטרו, ומשקפיים היו על עיניו, והוא הסתכל בתדהמה על משהו שהיה על השולחן.
"מ- מי זה?" שאלתי בפחד
"זה מנהיג השדונים"
"הוא יוכל לרפא אותי?" שאלתי קופץ על רגל אחת במהירות לכיוונו. אני חייב להתרפא במהירות ולהמשיך בדרכי למבוך לפני שכל העולם יתפוצץ.
"חכה!" עצר אותי זק "הוא עסוק במשהו יותר חשוב!"
"במה?" שאלתי "מה יותר חשוב מהנקע בקרסול שלי?"
"הוא חוקר את הממצאים, על מיקומם של שני חצאי המפה המובילה אל המבוך" אמר זק
"אתה מתכוון החצי הזה?" שאלתי כשהוצאתי מכיסי את החצי של המפה שמצאתי מחוץ לביתי
"מה זה?" שאל בחשד זק וקירב את עיניו למפה ואז גילה מה זה "וואו! זה החצי הראשון של המפה! איפה מצאת אותו!? החצי השני היה לידו?" שאל כשחטף מידי את החצי של המפה ואני חטפתי אותו בחזרה.
"אני לא יודע איפה החצי השני. הוא כנראה מוסתר איפושהו.." אמרתי
"ספייק, הוא מצא את החצי הראשון!" צעק בשמחה זק כשהוא נפנף בחצי של המפה לכיוונו של ספייק, מנהיגם של השדונים.
"אוי ואבוי!" אמר ספייק, לא מאמין "זאת אומרת שזה הילד מהנבואה!" אמר
"איזו נבואה?" לא הבין זק.
אני בכלל לא הבנתי על מה הוא מדבר.
"לפני שנים רבות," התחיל ספייק לספר כשהוא יורד בצעדים אטיים מהשרפרף והתקדם לאט לאט ופתח לוח על הקיר "הייתה מלחמה גדולה בין החייזרים וצבא הטרולים משני הצורה שלהם מולנו, השדונים הקדומים. הם הצליחו לנצח אותנו והם הקפיאו אותנו בתוך קוביית קרח ענקית. ידענו, שהיחיד שיוכל להציל את העולם מפניהם הוא המושיע מהנבואה, שעל פי הנבואה, הוא הילד שימצא את החצי הראשון של המפה" אמר ספייק והמשיך "למזלנו, זק גילה אותנו והצליח ליצור חום מספיק חם כדי להמס את קוביית הקרח ולשחרר אותנו, אבל ידענו שאף אחד מאתנו לא יוכל לנצח את החייזרים וצבאם. רק הילד מהנבואה. חיפשנו הרבה מאוד זמן את הילד מהנבואה אבל לא מצאנו אותו. החייזרים כבר הגיעו למבוך אבל הם גילו שהדרך במבוך חסומה בשלדים של אנשים שניסו לעבור במבוך ונכשלו. הם פינו את הגופות במקום כלשהו, אבל החצי הראשון של המפה נפל להם"
"ואני מצאתי אותו" אמרתי.
עכשיו הכול הסתדר.
ראיתי חייזרים סוחבים שק של גופות. הגופות של האנשים שנכשלו בחיפושם אחר היציאה מהמבוך. החצי הראשון של המפה נפל להם, ורק הילד מהנבואה יכל למצוא אותה. אני.
"זאת אומרת שאני הוא הילד מהנבואה, והחייזרים נמצאים במרדף אחריי וצריכים את החצי הראשון של המפה שנמצא אצלי כדי להגיע אל המבוך וגם," אמרתי מזיז את עיניי לכל הכיוונים בחשד "החצי השני של המפה נמצא בקרבת מקום. עלינו למצוא אותו," וספייק וזק הביטו גם לצדדים בחשד "לפני שמישהו אחר ימצא".