תמונה משפחתית

עכשיו זה זמן של תהיות.
תאונות רגש במערכת ממוחשבת.
תמונה יפה, חטופה, משפחה אוהבת.
שעכשיו חושבים מההתחלה על הסוף.
משקיפים על הבהובי אור מסנוורים.

תמונה מסתירה הכול, ברגע קפוא של חיוך.
רגעים של קיץ בהם הכול מואר כמו הצמצם רוצה.
אין שפת גוף לא רצויה, מוחזקים יחד כשרשרת.
כמה שקרנית היא תמונה, כמה מתוחכמת.
זה לעבוד על המוח, או לפחות על השאר-
שלא זוכים לראות מבעד למצלמות, זוועות.
חיבוקים סדוקים מתאחים,
עיניים מתות פתאום קורנות.

תמונה שרלטנית, חסרת אמת בעובדות.
וזה קיים, מאחוריי תמונה הכול מסתתר-
אלף מילים, איפור על הפצעים, אלף קללות.
דו פרצופיות אלימות באגביות, סמרטוט.
תדעו, לנסות לחפש מעבר למסגרת.