בריאת האדם החדש

הטיפה התנפצה על הצינור החלוד שמתחת, עוד אחת, ועוד אחת, בקצב קבוע. היה שקט מוזר במעבדה, אך בתוכו היה ברור איכשהו שבהם חיים מתקיימים. אחרי כמאה ועשרים טיפות שנפלו, טיפה כל שתי שניות, דבר שנתן לי מימד זמן והרגיע אותי מעט, החלו היצורים החיים להתעורר ולהראות שיש פעילות במקום.
קולות גבריים חתכו את האפרוריות וצמררו אותה בתנודות נמוכות שנשמעו גם מאחורי הצינורות בהם התחבאתי.
\"אתה בטוח שאף אחד לא ראה אותך מגיע לכאן ?\"
\" בטוח, בטוח, מה רצית להראות לי?\"
\" תינוק.\"
\"מצחיק ביל, עכשיו באמת, אין לי הרבה זמן אני צריך ללכת למקום אחר בבהילות\"
\"לאן סאם, לאשתך? אני בטוח שזה מאוד בהול. דקה אחת מחוץ לבית והעולם נחרב\"
\"טוב, לא באתי לפה שתסובב אותי ותצחק אליי. משפחה משפחה, אבל עסקים קודמים לכל\"
\"רק עם יש הנחה לאחים\"
\" לא אם מדובר בתינוק…מספיק לי האחד שבדרך\"
\"מה?! אתה רציני סאם? מזל טוב! \"
\"טוב, מספיק שיחת החולין הזאת, מה המדען הגאון הצליח להמציא הפעם?\".
אבא שלי וסאם תמיד היו תחרותיים, כל אחד תמיד ניסה להוכיח למשפחה שהוא יותר טוב, יותר מוצלח. אבי תמיד מסתגר במעבדה, וכמדען צפויות לו תמיד יותר כישלונות מהצלחות. לעומת זאת סאם היה איש עסקים ידוע, אדם חד ונוקשה, שזמנו לא מיותר.
\"סאם…מה שאני עומד להגיד לך עכשיו..שלא יצא מהחדר, ברור? שום עסקים שאני לא יודע עליהם.\"
\"בסדר\"
\"לא, תשבע לי.\"
\"נשבע\"
\"אוקיי, אני המצאתי.. תינוק\"
\"אני עדיין לא מבין ביל\"