שינוי זה לא רע ~ פרק 18 ~ סוג של סיפור ערסים

פרק 18:
הסתובבנו מלא ועצרנו בכל החנויות.
"אני רוצה את זה ואת זה ואת זה" אמרתי וזרקתי על רון כמה בגדים.
"אויש אלוהים" הוא מלמל וניסה לתפוס את כל הבגדים שזרקתי לו בנוסף לכל השקיות שהיו לו על הידיים.
"רון היינו רק בארבע חנויות " אמרתי לו
"רק?!" הוא שאל בעצבנות
"התערבות זאת התערבות" אמרתי והרמתי את ידיי כסימן של אין מה לעשות
הוא נאנח והמשיך ללכת אחריי.
~
"תודה רבה" אמרתי למוכרת שנתנה לנו את השקיות בקופה של החנות העשירית.
נתתי לרון את השקיות והתקדמתי מחוץ לחנות.
"יאללה רק לזארה אדידס ונייק וסיימנו את כל הקניון" אמרתי וחיפשתי בעיני עוד חנויות
""יש עוד?" הוא שאל בחוסר אונים
הסתובבתי אליו וראיתי אותו עם מבט מותש מעבר לשקיות שבפיו.
"לא נורא חיימשלי" אמרתי וליטפתי לו את הלחי.
הוא גלגל את עיניו והמשיך ללכת.
~
"בחיים לא הייתי עייף כל כך" רון אמר ונשכב על מיטתי לאחר שזרק את השקיות על הרצפה.
"אויש זה לא היה כל כך נורא" אמרתי לו והתיישבתי עליו קצת מעל המותן.
"לדעתי מגיע לי פיצוי" הוא אמר בחיוך מתגרה והפך אותי על המיטה.
הוא עלה מעליי והתחיל לנשק אותי נשיקות קטנות בצוואר
צחקקתי ודחפתי אותו ממני
"יש לנו אימון" אמרתי וקמתי מהמיטה מצחקקת
"אלכס ינשום" הוא אמר ומשך אותי חזרה אל המיטה
נתתי לו נשיקה וליטפתי את שיערו
"תחכה" אמרתי וקמתי מהמיטה לכיוון הארון
הורדתי את המכנסיים והחולצה ולבשתי טייץ קצר.
"את עושה לי בכוונה?" הוא שאל ונשען על המרפק שלו
"אולי" אמרתי בהתגרות.
הורדתי את החזיה וסובבתי אליו את ראשי בחיוך מגרה
לבשתי גוזיית ספורט וגופיה לבנה.
רון בא חיבק אותי מאחורה ונישק אותי בצוואר בעדינות מרפרף עם שפתיו על הלסת שלי.
"אנחנו נאחר" אמרתי לו בהיסח דעת וחולמניות.
"לא נורא" הוא אמר והתחיל לנשק עם לשון.
לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהדלת מצחקקת.
"אני יהרוג אותך" שמעתי אותו ממלמל מהחדר שלי.
התקדמתי לאולם בחיוך.
~
"סוף סוף הגעת" לחשתי לו כשהוא נעמד לידי בשורה כשאלכס דיבר איתנו.
"היה לי חבר שהיה צריך להירגע קצת" הוא לחש והתנדנד קדימה ואחורה.
הסתכלתי לו על המכנסיים והחנקתי צחקוק.
"משהו שאתם רוצים לחלוק איתנו חברה?" אלכס שאל אותי ואת רון
"מה? לא" אמרתי
"אה באמת? רון מה אמרתי עכשיו?" הוא שאל את רון
"אממ… אמ.. אמרת ש.. יש לנו תחרות?" רון שאל בהיסוס.
"יש לך מזל שבאמת יש לנו תחרות. שבוע הבא אנחנו נוסעים לויצו (סתם הפלצתי משהו) וכולם מתחרים" הוא אמר והסתכל עליי ועל רון.
"כן המפקד" אמרתי בשקט והשפלתי מבט
"יאללה להתחמם!" הוא צעק, מחא כף והתחלנו את האימון
~
"כנקמה על האיחור הוא תפס לי את כל השרירים?" אמרתי לרון ושפשפתי את העורף שלי שהיה תפוס בטירוף
"איפה אמרת שכואב לך? " רון שאל
"בצוואר, אני מתה" אמרתי וסובבתי את הראש
"רוצה שאני ישחרר לך אותו?" הוא שאל והצמיד אותי לקיר.
הוא התחיל לנשק אותי בצוואר נשיקות קטנות ונעימות.
"עדיין כואב?" הוא שאל כשאני מצחקקת.
"אהמ" המהמתי משועשעת.
"ועכשיו?" הוא שאל ומצץ לי את הצוואר קלות.
"לדעתי אנחנו צריכים לעבור למקום שקט יותר" אמרתי לו בעיניים עצומות.
"למה אני לא מתפלאת שאתם רק יומיים ביחד" רוני שאלה בזלזול כשעברה לידנו.
לקחתי נשימה ולקחתי צעד קדימה כדי לענות לה.
"רוני בואי נרגיע טונים לפחות אנחנו לא עושים את זה בפלאפליה עם מלצר בן 15" רון אמר לה בתחמנות ועצר אותי מלהתקדם.
היא לקחה נשימה כועסת והלכה משם.
"מה סיכמנו על המקום השקט?" אמרתי לו וגררתי אותו אחריי לחדר.
~
"אתם לא מאמינים!" שיר צעקה.
שכבנו אני ורון על המיטה שלו מתחת לשמיכה מחובקים וחצי ערומים.
"שיר אנחנו לא מכוסים היטב" רון אמר
"מה אכפת לי כבר ראיתי אותכם ערומים" היא אמרה והתיישבה בסוף המיטה בישיבה מזרחית.
"יש חילוף תלמידים בינינו לבין לונדון והפנימיה מטיסה ארבעה ילדים!" היא אמרה בהתלהבות.
"ו?" שאלתי ולבשתי את החזיה שלי.
"ואנחנו חייבים לטוס! את רוצה ששירה תייצג את הביתספר?" היא אמרה
"נקודה טובה" אמרתי ולבשתי תחתונים.
"תגיעי לפואנטה" רון אמר והתיישב במקומו.
"היא רוצה שארבעתנו נטוס נכון?" שאלתי וקמתי לארון של רון להוציא משם חולצה וזרקתי לרון בוקסר חדש.
"רון אמרתי שכבר ראיתי אותך ערום אבל לא אמרתי שאני רוצה שידור חוזר" שיר אמרה בגועל וכיסתה את עיניה.
רון גלגל עיניים ולבש את הבוקסר.
"אז מה עושים?" שאלתי וחזרתי לשבת על רון שישב בישיבה מזרחית על המיטה.
"אנחנו צריכים…" שיר התחילה להגיד אבל אלירן פתח את הדלת וקטע אותה.
"אין פרטיות יותר בעולם הזה?" רון שאל והסתכל לתקרה.
"רוצה שאני אלך? אני יכול להגיד מה שאני יודע רק לשיר" הוא אמר ופתח את הדלת.
"לא לא נו בוא" שיר אמרה וטפחה על המיטה כדי לסמן לו לשבת לידה.
אלירן חייך חיוך מרוצה ונישק את שיר כשישב לידה.
"נו מה גילית?" רון שאל את אלירן.
"הייתי בשיחה עם המנהל והוא יצא רגע מהחדר וכשהוא יצא ראיתי את המועמדים לטיסה" הוא אמר.
"יואו באמת?! רגע. למה היית אצל המנהל" שיר שאלה אותו.
אלירן הרים את החולצה שלו והראה לנו שטף דם בצלעות.
"אויש אתה צוחק עליי" שיר אמרה ושמה את ידה על המצח שלה
"תרגעי הם בטח יצאו יותר רע" רון אמר.
"נראלך שנתתי להם להתחמק בלי עונש?" אלירן אמר בחיוך וחיבק את שיר מהמותן.
"זה רציני נו אולי הוא לא יתן לך לנסוע!" שיר אמרה ונתנה לאלירן מכה בחזה.
"תרגעי אני שלישי ברשימה" הוא אמר בחיוך זחוח.
"באמת?" שיר אמרה בשמחה.
"נשבע" הוא אמר
"רגע מי השני והראשון?" שאלתי
"שניה את. וראשונה המתלהבת הזאת שכאן" הוא אמר והסתכל על שיר
"אני ראשונה?" שיר שאלה בשמחה ונעמדה על המיטה.
אלירן הנהנן ושיר החלה לקפוץ ולצרוח על המיטה באושר.
" טוב שיר תרגיעי זה נסיעה מהלימודים" אמרתי לה .
"אנחנו הולכות לרקוד בלונדון שון את מבינה את זה?" היא שאלה ותפסה לי בשני צידי הפנים.
"טוב זה באמת די מגניב." אמרתי וחייכתי.
"די מגניב?! זה אדיר!!!! תחשבי על פריימרק! (מרכז קניות בלונדון שהכל זול בו) ועל מאדאם טוסו! (מוזיאון השעווה) ועל ברודווי! " היא צעקה בהתרגשות.
"רגע מי הרביעי?" שאלה שיר.
"מי עוד נשאר?" הוא אמר והסתכל על רון שזפזפ ערוצים בטלוויזיה.
"מה?" שאל רון בפתאומיות
"אנחנו נוסעים ללונדון!" שיר צעקה וטילטלה את רון.
"לא אנחנו לא אנחנו מועמדים לטוס ללונדון" הוא אמר
"למה אתה מכבה" היא אמרה והתיישבה בבום על המיטה.
"לפחות הסיכוי שלנו טוב" אלירן אמר לשיר בעידוד.
"טוב יש אסיפה עוד רבע שעה אני הולכת להחליף בגדים" שיר אמרה.
"חכי אני יבוא איתך" אמרתי וקמתי מהמיטה.
"למה? לדעתי הכי יפה לך ככה" רון אמר ומשך אותי לנשיקה.
"כן וגם נתנאל, ירין, נועם, דור, לידור, חיים ושי חושבים ככה" אמרתי לו בחיוך מתגרה.
"נקודה טובה" הוא אמר וזרק עליי את המכנסיים שלי.
"נו שון אין לנו את כל היום" שיר אמרה ופתחה את הדלת.
"באה" אמרתי והחזקתי את חולצתי בידי.
"ביי חמודים נתראה שם" שיר אמרה ויצאנו מהחדר.
נ.מ. רון
"תתלבש יא חרא אנחנו צריכים לצאת" אלירן אמר וזרק עליי חולצה אחרי שהבנות הלכו.
"אנחנו כבר יודעים על מה הוא הולך לדבר, מה אכפת לנו" אמרתי והדלקתי סיגריה.
"לנו לא, לחברות שלנו כן" הוא אמר וקם מהמיטה.
קמתי עם הסיגריה בפי ולבשתי מכנסיים.
"אויש אהובי תבוא ככה הכי יפה לך" אלירן אמר בקול של בת
"מצטער מתוקה אני תפוס" אמרתי ולבשתי חולצה
"ומאוהב" אלירן אמר.
"את זה אף פעם לא אמרתי…"