-מרד נעורים- וואן דיירקשן- פרק 25

כשפתחנו את הדלת, כל הכיתה הייתה בבית שלי גיא נועה שיין בלונים שירים תמונות ועוד…רגע מה גיא עושה פה?
הסתכלתי עליו והוא הבחין בי, הוא חייך אליי וחייכתי חזרה… ״או מיי גאד אתם מדהימים!״ נכנסה פרי הביתה בצווחות וחיבקה את כולם, כך עשו גם כל השאר… חוץ ממני… עליתי לחדרי ובדקתי את מדד הצפיות שלנו… מה????? צרחתי ברגע שראיתי ש103849 אנשים צפו בנו ורק 384 לא אהבו, טוב… די התאכזבתי, הייתה לנו הופעה מדהימה… נראה לי.
המשכתי לגלוש באינטרנט, נכנסתי לפייסבוק שלי והייתי בהלם, היו לי יותר מ-100 הצעות חברות, המון אנשים שאני לא מכירה וכנראה הם מעריצים שלחו לי הודעות מדהימות… ״את לא יורדת?״ שאל קול מוכר ואהוב, זה היה זאיין ״לא, לא עכשי אני ארד מאוחר יותר״ עניתי ״אוקיי, אבל מחכים לך תרדי״.
לא הייתה לי ברירה, סגרתי את המחשב וירדתי, כולם שיחקו אמת או חובה, הבית היה ריק רק חברים שלי היו, כנראה אמא רצתה להשאיר אותנו לבד…
התיישבתי עם הבנות שלא שיחקו, הם דיברו הבנתי שגם אם אני אעלה בחזרה לחדר שלי לא ירגישו פה בחסרוני, עליתי שוב לחדרי, כבר לא רציתי להיכנס למחשב, אז נכנסתי למיטה… לפתע הרגשתי משהו מדגדג אותי ברגליים, הסרתי את השמיכה וראיתי את לולה, הכלבה שלי, קיבלתי אותה כשהייתי בת 10 היא הייתה גורה קטנה, לבנה ויפה, דוד שלי הביא לי אותה!
לקחתי אותה בשתי ידיי והנחתי אותה לידי, בדרך כלל היא יושנת איתי…

*נקודת מבט זאיין
שיחקנו אמת או חובה, הרגשתי שמשהו חסר… אלא מה?! ליאן!
״הארי, איפה הבת דודה שלך?״ שאלתי ״הבת דודה שלי לא פה, זה כל מה שאני יודע״ הוא אמר בציניות, ״הבנתי״ עניתי ונכנסתי לבית מהחצר, ״זאיין, תעשה לי טובה תצא שניה לבחוץ תחכה לאנג׳ל אבא שלה אמור להוריד אותה ואני לא רוצה שהיא תיכנס לבד!״
*כן ההורים של ליאן גרושים- אבל הם עדיין חברים מאוד טובים.
״אוקיי״ אמרתי ולא הספקתי לזוז מהמקום והדלת נפתחה ״איפה הזמרת הקטנה שלי?!״ נכנסו הביתה אנג'ל וג׳רמי אבא של ליאן, ״חחח היא בחדר שלה ג׳רמי״ ענתה אמא של ליאן, אבא של ליאן עלה לחדר שלה ואני נשארתי בסלון, חיכיתי שהתור יתפנה, יש לי חברה מבוקשת…

*נקודת מבט ליאן-
נכנסתי לפייסבוק שוב, התלהבתי מכל ההצעות חברות שקיבלתי, פתאום היו לי כל כך הרבה לייקים, אישרתי כמובן את כל הבקשות חברות, הרי אני בתחילת דרכי ואני רוצה להראות למעריצים שאני אוהבת אותן… פתאום ראיתי שקיבלתי מייל, פתחתי את התיבה ו…
״סטיילס ליאן שלום,
אנו מנהלי סוכנות הדוגמניות הגדולה בעולם, ראינו
את האודישן שלך ושמחים שזכית לעלות לשלב הבא בתכנית.
כמובן ששמנו לב לפוטנציאל האדיר של פנייך, יש לך יופי טבעי
וגוף רזה וחטוב, מה שאנו מחפשים.
נשמח אם תגיעי אל בנייני העיר ביום חמישי בשעה 10:00
בבוקר, יש לנו קמפיין בשבילך.
(את המספר קיבלנו מסימון קוואל).״

בחיים לא התרגשתי ככה, פתאום נפתחה דלת חדרי והאבא האדיר שלי נכנס, ״נסיכה שלי מזל טוב!!!״ הוא חיבק אותי עד שהחדר נהיה חשוך והריאות שלי איבדו שליטה.
״תודה אבוש״ אמרתי והצבעתי על צג המחשב, אבא קרא את המייל ועל פניו הוצגו הבעות פנים משונות, ממש כמו במצגת. לאחר כמה שניות הוא הסתכל עליי והתחיל לשיר כמו ילדה קטנה
את השיר: I'm a Barbie girl, התחלתי לצחוק ותוך שניות ספורות כל הבית היה בחדר שלי, הקראתי לכולם את המכתב, אמא התחילה לבכות מאושר, סבא בטעות נרדם לי על המיטה, וקולות ההתרגשות המשיכו להישמע בחדרי…
״את נדירה ליאנוש… תראו כמה הצעות חברות היא קיבלה והעוד ישן היה לפני בקושי 5 שעות״ אמרה פרי מציצה בדף הפייסבוק שלי שהיה פתוח לרחבה על צג המחשב (כנראה הזזתי את העכבר בטעות)
״את מתכוונת לגשת?״ שאלה סבתא בזמן שמחתה את דמעותיה ואת הדמעות של אמא, ״כן, למה לא?!?״ עניתי בביטחון, מרגישה כמו אשת העולם הגדול. ״אני אגיד לך למה כן, יש לך פנים של מלאכית את תהיי דוגמנית על״ הבטיח אבא, ״ידעתי שזה יגיע״ אמרה אמא ממשיכה להתייפח, היא חיבקה אותי ובכתה, ״טוב אמא כבר עשית לי פה בריכה, חדל דמעות סך הכל אודישן טיפשי״ אמרתי אבל בתוך תוכי לא התכוונתי לשום מילה שאמרתי, התרגשתי בטירוף, זה היה החלום שלי אחרי החלום הגדול של להיות זמרת ענקית. ״את מדהימה אמא״ אמרתי ואמא שחררה אותי, ״זה מעמד גדול, זה חלון שנפתח ולא ייסגר, כי לפי המכתב הם בטח יבכו אם לא תגשי אליהם, ואת ניגשת זה מובן ילדה קטנה ויפה שלי״ אמא אמרה וכולם צחקו… מייל נוסף נכנס לתיבת הדואר שלי והפעם, לא תאמינו… מה….