מבריונות לאהבה- פרק 2

בוקר טוב אמא הסיטה ממני את השמיכה בעדינות ונשקה על הלחי שלי ברכות,קמתי בחיוך, העייפות חלפה לה בלילה, השרירים שכל-כך כאבו לי אתמול הפסיקו לכאוב,כל ראשי היה שקוע במחשבות על בית ספר, צחצחתי שיניים באמבטיה מחוץ לחדר שלי,ניקיתי את פניי ואת פי משאריות המשחה והלכתי החזרה אל חדרי וסגרתי את הדלת.
הוצאתי מהארון חולצת בית ספר בצבע ורוד חזק וגינס לבן צמוד,נעלתי נעלי אולסטאר בצבע ורוד חזק כמו החולצה ולקחתי את התיק השחור שלי שהיה מונח בארון כל- כך הרבה זמן, הכנסתי לתוכו שלושה מחברות ריקות ועט.
יצאתי מהחדר למטבח, ההורים שלי ישבו שם, אמא שתתה קפה וקראה משהו בעיתון ואבא עישן והסתכל מחוץ לחלון.
שתיתי שוקו והיתיישבתי על השיש במטבח והסתכלתי מחוץ לחלון, על הנוף מהקומה שלנו הראה רק מכוניות,כביש סוער ואנשים ממהרים.
סיימתי לשתות את השוקו נתתי לאמא ואבא נשיקה על הלחי ויצאתי מהבית.
הלכתי בשתיקה לבית ספר, כשהגעתי כמעט כל בית ספר נעץ בי מבטים וחלק אפילו באו וחיבקו אותי, טוב לדעת שלא שכחו אותי.
הלכתי למזכירות כדי לקבל את המערכת החדשה שלי.
רציתי את רונה, החברה הכי טובה שלי,לא ידעתי איפה היא, התקשרתי אלייה אבל היא לא ענתה.
לפתע הרגשתי משקל נופל עליי, החזקתי את עצמי חזק והדפתי את מי שהיה מאחוריי,וראיתי שזאת רונה,חיוך עלה על פניי חיבקתי אותה חזק, היא נישקה את הלחי שלי והתחילה לצעוק משמחה,כמה תלמידים נעצרו הסתכלו עלינו וצחקו היא חזרה! היא צעקה שוב, איפה הכיתה שלנו שאלתי.
בואי היא אמרה ובנתיים סיפרה לי על חבורה חדשה של בנים שהגיעו לבית ספר ודיי השתלטו עליו,זאת אומרת, על כל התלמידים, תפסו פיקוד, "מי אלה?" שאלתי.
"הם לא נכנסנים אף פעם לכיתות, רק שהמנהל תופס אותם בחוץ ומאיים להתקשר להורים שלהם" היא אמרה בקול מלא בבוז
"תפסו פיקוד?" שאלתי וצחקתי
אני ורונה נכנסנו לכיתה באיחור,רונה היתיישבה במקום והמורה פנתה אליי ואמרה שהיא שמחה שחזרתי לבית ספר, חייכתי אלייה והיתיישבתי במקומי.