סיפורי ערסים/אהבה~3 מילים אחרונות ~ פרק 9~

~ נקודת מבטו של אריאל ~
" אריאל קום בקשה לבית ספר " צעקה אמא .
" קם קם סעמקק מי צריך בית ספר " מלמלתי לעצמי בעצבנות וקמתי לחדר אמבטיה , צחצחתי שיניים ואחר כך לקחתי מקלחת קצרה וחמימה .
אחרי שסיימתי לבשתי חולצת בית ספר שחורה ג'ינס לבן קרעים ארוך , נעליי טימברלנד , שמתי דורוראנט ובושם של גברים טוב , לקחתי את האייפון ואת התיק וירדתי למטה .
" אתה כבר מאחר " אמרה אמא והמשיכה לחתוך מלפפון .
" יודע ולא מעניין אותי " אמרתי ולקחתי בקבוק קטן של קולה שהיה במקרר ויצאתי מהבית .
" אל תשכח לאסוף את רוני מהגן " זה הדבר האחרון ששמעתי ממנה .

אחרי 10 דקות הליכה הגעתי לבית ספר המזויין הזה , ראיתי את אמיר ואת ליאן מתנשקים .
" קחו חדר " צעקתי להם .
" יאללה לך לשיעור , חדווה תכעס " אמר אמיר בציניות מרחוק והתקדמתי אליהם .
" ואיפה מדיסון ?" שאלתי
" לא ענייניך " אמרה ליאן
" הכול ענייני , נו אל תהיו חראות " אמרתי והתיישבתי לידיהם בספסל .
" אחי היא אמרה לך משהו אז שחרר " אמר אמיר
" נו מה כואב לכם לספר ?" שאלתי בכעס והם שתקו .
" יאללה לכו זדיינו " אמרתי וקמתי משם
" בכיף אחי " אמר אמיר אבל כבר התרחקתי מהם .

" אריאל מה אתה עושה מחוץ לכיתה ?" שאלה המנהלת כשתפסה מסתובב במסדרונות.
" מטייל " אמרתי
" ולמה זה ?" שאלה בכעס
" שמעי נשמה שלי לימודים זה לא בשבילי " אמרתי ופניה עדיין נשארו כעוסות .
" טוב אריאל תעשה טובה דיי כנס בקשה גם ככה קשה לי " אמרה בעצבנות
" מחזור ?" אמרתי מחיייך .
" מיד לכיתה !!"צעקה והצביעה על הכיתה שהייתה מולנו
" לא לצעוק כפרה עלייך זה משבש תאוזניים " אמרתי
" אריאל !!" צעקה שוב
" את יודעת מה אני יקנה לך רסקיו, ירגיע אותך " אמרתי ונכנסתי מהר לכיתה .

…………………………………………………………………………………..
~ נקודת מבטה של מדיסון ~
" עוד יומיים תחזרו ונעשה בדיקות חוזרות " אמר לנו הרופא
" למה חוזרות ?" שאלתי
" היה משהו לא ברור בבדיקות שעברת " אמר הרופא ואמא נראתה מודאגת .
" אפשר לדעת לפחות מה לא היה ברור ??" אמרתי בטון יותר גבוה .
" תשמעי זה מסובך בעוד יומיים נסביר לך הכול " אמר הרופא , מה בעיה שלו להגיד לי?
" מה הבעיה שלך להגיד לי ? מה אתה מוגבל דיבורית??" שאלתי בכעס
" מדיסון בבקשה תדברי בנימוס " אמרה אמא והקימה אותי מהכיסא
" לא רוצה לדבר בנימוס , יש לי סרטן ובבדיקות יש בעיה לא ברור והרופא הזה לא מוכן להגיד לי מה …. אתם יודעים מה תלכו לעזאזל " צעקתי ויצאתי מהחדר רופא ואמא שלי מאחוריי
" מדיסון " אמרה מאחוריי , אבל התעלמתי .
" מדיסון " קראה שוב ועצרה אותי
" מה ?" שאלתי בעצבנות ושילבתי את ידי
" סבלנות " אמרה
" קפצי לי " אמרתי בכעס ויצאתי מבית החולים לכיוון האוטו .
" מה קורה איתך בזמן האחרון ?" שאלה אמא כשניסיתי לסגור את החגורה .
" לעזאזל עם החגורה המזדיינת הזאת !" צעקתי ונאבקתי בכוח עם החגורה.
" מדיסון תירגעי " אמרה אמא ועזרה לי לחגור
" יכולתי לחגור לבד " אמרתי והבטתי אל החלון שהתחלנו לנסוע חזרה הביתה
" אני בטוחה בזה " אמרה
" יופי " אמרתי בעצבנות והמשכתי להביט לחלון .
" אני לא מבינה למה את כול כך עצבנית ?" שאלה אמי
" כי כולכם כבר הגעתם לי עד כאן " אמרתי בכעס
" מתוקה , אנחנו רוצים לשמור עלייך את חולה ו… הרופא אמר שמחרתיים נקבל את התשובות הלא ברורות ותעשי עוד בדיקות " אמרה אמא ועצרה את האוטו בצד , כדי לדבר כמובן .
" זה לא קשור לזה , אמא " אמרתי ודמעות זלגו על לחיי .
" אז למה זה קשור ?" שאלה בעדינות .
" תפסיקי עם העדינות הזאת כבר " צעקתי מנגבת את הדמעות
" מה את רוצה שאני יעשה מדיסון ???" שאלה אמא ועיניה היו מלאות דמעות
" שתפסיקי להתנהג אליי כאילו אני עוד שנייה מתה " אמרתי בכעס
" אני לא מתנהגת אלייך ככה " אמרה אמא
" שקרנית " אמרתי בכעס והיא שתקה
" יפה מאוד , הבנתי , את רוצה שאני יתנהג אלייך רע מדיסון ? אוקיי תקבלי עכשיו יחס קר בדיוק כמו שאת רוצה " אמרה בכעס והתניעה את האוטו והמשכו לנסוע .
" לא אני לא רוצה " אמרתי עם קול שביר
" אז מה את רוצה ?" שאלה
" כלום , טוב ????" אמרתי בכעס .

אחרי כמה דקות הגענו הביתה , אמא כרגיל הכלה למטבח להכין צהריים ואני עליתי לחדרי .
שטפת פנים והדלקתי את הטלפון לראות אם יש הודעות .
לפתע ראיתי הודעה מעמית :
" מקווה שבבילוי הראשון שלנו נהנית כי בבילוי הקרוב את תהני עוד יותר "
" ומה בדיוק אתה מתכנן ?" שלחתי לו חזרה
" פגשי אותי היום בארבע בצהריים בפארק ו.. טוב זה הפתעה " שלח חזרה
" שונאת הפתעות " שלחתי לו
" תצטרכי להתמודד עם השנאה הזאת רק להיום " שלח
" טוב " שלחתי והוספתי סמיילי מחייך.

" קופיפו שלייי " נכנסה ליאן בצעקה
" כלבהה " צעקתי מבוהלת
" לא לקלל " אמרה עם פרצוף חמוץ והתיישבה לידי .
" צודקת סליחה " אמרתי
" יותר טוב" אמרה וחייכה
" נו , איך היה היום בבדיקות ?" שאל
" אל תשאלי " אמרתי
" אני בכול זאת שואלת" אמרה
" חטטנית " אמרתי
" נו ספרי כבר יא זבל " אמרה וסיפרתי לה את הכול .
" פשייי אחותיי מה קורה איתך ??" שאלה ליאן .
" אל תעצבני אותי גם את עכשיו " אמרתי והיא שתקה
" טוב " אמרה ואמיר נכנס גם לחדרי .
" מה שלום אחותי האהובה ?" שאל ונשק למצחי
" הייתה טוב עד שהגעת " אמרתי עסוקה בטלפון
" איזה אופי קר יש לך היום " אמר אמיר וחיבק את ליאן .
" אם אתם עומדים להמשיך להתנשק אז תעשו טובה תלכו מפה " אמרתי ואמיר חטף לי את הטלפון
" היי תחזיר לי " צעקתי עליו
" תחזיר ליי " אמיר חיקה אותי וליאן צחקה .
" צאו מפה שניכם " צעקתי עליהם ברצינות , חטפתי לאמיר את הטלפון ופשוט דחפתי אותם מחדרי וסגרתי הדלת במהירות ובחוזקה .
התיישבתי על הרצפה ונתתי לדמעות להציף אותי , מה קורה לי ??
הרגשתי עייפה , עצובה , חולה והכול התבלגן לי יחד וזה גרם לי לכאב גופני גדול .
שמעתי דפיקות על דלת חדרי אבל לא עניתי .לא רציתי לפתוח לאף אחד , שקעתי עמוק עמוק בתוך עצמי ונשכבתי על הרצפה ונרדמתי , מוזר לא ? אבל זה מה שעשיתי באותו רגע .

~ נקודת מבטו של אמיר ~
כבר שעתיים ואחותי לא פותח לאף אחד את הדלת , ליאן הייתה מודאגת בדיוק כמוני וכמו אמא שלי . כולנו עמדנו שעות מחוץ לחדרה של מדיסון אבל היא לא פתחה .
אני אמא שלי וליאן ישבנו בסלון מודאגים ממדיסון ואז החלטתי לנסות שוב ולדבר איתה אם אי פעם היא תפתח את הדלת .
" מדיסון " דפקתי בדלת והדלת נפתחה , מצאתי את מדסיון על הרצפה , מיד רצתי אליה .
" מדיסון " צעקתי מבוהל וניערתי אותה היא פתחה את עינייה
" מה אתה רוצה עכשיו ?" שאלה ומשכתי אותה לחיבוק
" את בסדר " אמרתי
" ברור שאני בסדר , דפוק " אמרה וחייכה
" מה קרה למדיסון שמקודם רצתה להרוג אותי ?" שאלתי מופתע
" הייתי עצבנית וכנראה מה שהייתי צריכה זה לנוח " אמרה בשלווה .
" על הרצפה ?" הרמתי גבה
" חייבת להגיד , זה נוח " אמרה
" נאמץ את השיטה הזאת שלך " אמרתי
" באמת ?" שאלה נלהבת , ממה ? לא יודע
" לא " הנדתי עם הראש
" אני לא מבינה איך בכלל יש לך חברה , אתה כזה חרא ילד " אמרה
" היי היי כבוד לאחיך " אמרתי והיא צחקה
" לא כבוד ולא נעליים אחי " אמרה והוציאה לשון , סתומה האחות הזאת .
" לפעמים באלי למסור אותך לסורים " אמרתי
" הלווו אל תהיה מגעיל " אמרתי
" אל תהיי מעצבנת " אמרתי
" אל תהיו דפוקים " הצטרפה אלינו ליאן לחיבוק
" מה שהיא אמרה " אמרה אמא שלי והצטרפה אלינו , באתי וחיבקתי אותה .
" מצטערת על מקודם " אמרתי והיא חייכה
" לא אני מצטערת מתוקה " אמרה וליטפה את שיערי וגם אמיר חיבק אותי ואז ליאן .
הרגשתי אושר , אלו האנשים שאני הכי אוהבת בעולם , היחידים שבאמת גורמים לי להרגיש רצויה ואהובה וכך זה יישאר :)